פרשנות הסוד וסוד הפרשנות: מגמות מדרשיות והרמנויטיות ב'סבא דמשפטים' שבזוהר עודד ישראלי מתוך המבוא מן הרגע בו החלה לנשב רוחו הגדולה של ספר הזוהר ולהטביע את חותמה על מעופה של היצירה הדתית בישראל החלו גם הנסיונות הרבים והבלתי נלאים לעמוד על טיבה של רוח זו. בדורות קודמים נטה המחקר להתמקד בחידה ההיסטורית-ביוגרפית של הופעת הספר, אולם בשנים האחרונות הוא מגלה יותר ויותר עניין בשאלות מתודולוגיות, ספרותיות ובעיקר פנומנולוגיות. דא עקא, שוב ושוב מתברר עד כמה קשה, ולעתים נלעגת, היא היומרה לכלוא את הרוח בסד תבניות התפיסה והלשון, ועד כמה חמקמק ובלתי נתפס הוא הזוהר של הזוהר. הזוהר עצמו, אולי בניגוד לדימויו הפופולארי, איננו מכסה ולא סוגר את ליבו בפני המבקשים אותו. למרות הקושי האובייקטיבי לגעת ולמשש את האור, בדרכים ובהקשרים שונים אוחז הזוהר בידו של הקורא בו ומדריך אותו במפתחות ליבו. הספרות הזוהרית רצופה בביטויים ארס-פואטיים, בהם משתקף האופן שבו נתפסים היצירה ותהליך היצירה בעיני היוצר, ובכך נפתח צוהר אל סגור-רוחו. אחד מן הביטויים הרחבים והמרשימים הללו הוא 'סבא דמשפטים'. בשם 'סבא דמשפטים' אנו מציינים יחידה ספרותית מוגדרת ומובחנת, המופיעה בדפוסים ובחלק מכתבי היד בזוהר פרשת משפטים. במרכז היצירה עומדת דמותו של ה'סבא' (זקן) ומכאן שמו - 'סבא דמשפטים'. החיבור מספר את סיפורם של זוג החברים ר' חייא ור' יוסי, תלמידי רבי שמעון בר יוחאי, במפגשם המופלא עם זקן תמהוני, שבתחילה נראה בעיניהם ריקא, אך עד מהרה פוצח פיו בדרשה מופלאה, עד שבסופה של העלילה נחשפת זהותו בפניהם ומתברר שהו אלא אחר מאשר רב ייבא סבא, דמות נערצת שאפילו בפי רשב"י זוכה לכינוי 'ארי עליון'. הדרשה אותה נושא הסבא בפני זוג החברים עוסקת בעניינים עמוקים בתורת הנפש והגלגול, תורת הגמול ועקרונות ההרמנויטיקה הדרשנית. מעמדו המיוחד של סבא דמשפטים נובע בודאי מהיקפו המשתרע על כארבעים עמודי דפוס מנטובה, אך יותר מכך מן השאלות שבהן הוא עוסק, ההרמנויטיות והתיאולוגיות, מעיצובו האומנותי שאין דומה לו בזוהר ומרוח היצירה אותה הוא משקף. גם דמותו הססגונית והסוערת של הגיבור כאן, אין דומה לה בחטיבה האפית שבזוהר. אין ספק שהיצירה שלפנינו מציינת את אחד השיאים של הפואטיקה הזוהרית ושל האפוס הזוהרי כאחת.