איגרות הרב שלמה בכור חוצין לב חקק הרב שלמה בכור חוצין, שחי בעיראק בין השנים 1892-1843, לקח על עצמו, בלי משים, להיות שופרה של יהדות בבל ואיש הקשר שלה עם תפוצות היהודים בארצות השונות. מהות הקשר ואבן הבסיס שלו הייתה השפה העברית בה כתב הרב איגרות רבות, שתפסו מקום של קבע בעיתונות העברית בארצות אירופה באותה התקופה. קריאה באיגרות פותחת לפנינו פתח לעולם אינטלקטואלי של איש משכיל, יהודי חם היושב "בתוך עמו" תרתי משמע, כבן לקהילת יהודי בבל ובנה הטבעי של קהיליית יהודי התפוצות בעולם. בתור שכזה מדווח רשב"ח בעין בוחנת וממוקדת על אורחות חיי היהודים בבבל, ובאותה עת הוא מגלה פתיחות והבנה לחיי התרבות של יהודי המערב. עבודת הלקט של פרופ' לב חקק ומחקרו בתחום מצביעים על תפקידה המיוחד של העיתונות העברית, שהיוותה ערוץ תקשורתי, תרבותי וחברתי בין קהילות היהודים השונות וידעה להדגיש את המשותף, שהוא רב מהשונה. במבוא לאיגרות, שנחשפות בפני הקורא כאן לראשונה, פורש פרופ' חקק תמונה רחבה הסוקרת את החיים היהודיים בקרב יהודי עיראק ובונה עוד נדבך בספרות המחקר של יהדות המזרח. לב חקק הוא פרופ' לספרות עברית במחלקה לשפות ותרבויות של המזרח התיכון באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. היה עורכו האחרון של "הדאר". פירסם מאמרים רבים. מבין ספריו: "עם ארבעה משוררים: אברהם בן יצחק, אמיר גלבוע, נתן זך, שלמה זמיר", "ירודים ונעלים: דמותם של יהודי המזרח בסיפור העברי הקצר", "ניצני היצירה העברית נחדשה בבבל", Equivocal Dreams: Studies in Modern Literature made Into Films", וכן ספר שירה, "להוריש שיר עברי בלוס אנג'לס", קובץ הסיפורים "אם אשכחך", והרומן "בית על גבעה".