אוהב שלום: מחקרים לכבודו של ישראל פרידמן בן-שלום בהגיעו לגבורות עורכים: דב גרא, מרים בן-זאב ישראל בן-שלום הוא מן החוקרים שנתגלגלה להם הזכות הגדולה לפרוץ דרך חדשה ומקורית במחקר תולדות ישראל בימי הבית השני, כבר בעבודת הדוקטור שלו, שהחידוש הגדול שלה בגילוי כי תנועת ההתנגדות לשלטון רומי צמחה מאסכולת בית שמאי. תיזה זו משלימה היטב את חידושיו הגדולים של גדליה אלון ז"ל על עמדתם ויחסם של הפרושים כלפי שלטון רומי ובית הורדוס. ברם, אם אלון התייחס אל הפרושים כאל חטיבה אחת ללא אבחנה בהשלכותיה המדיניות שהיו לאסכולות הפרושיות השונו, הרי בן-שלום השכיל לעשות כן ואף לצקת בהן משמעות היסטורית מקורית. כך הוא העמיד זו מול זו את הלאומיות הריאליסטית והמפוכחת של בית הלל מזה מול הלאומיות הקיצונית וחסרת הפשרות של בית שמאי מזה. לפי ממצאי מחקרו היו חכמי בית שמאי ממשיכי המורשת החשמונאית הלוחמת, שבהשראתה צמחה האידיאולוגיה הקנאית האקטיביסטית בתקופה הרומית. מתברר כי חידוש מחקרי זה מאיר באור חדש גם את הרקע האידיאולוגי של מרד בר-כוכבא, והוא מסביר היטב את תמיכתם הנלהבת במרד של חכמים רבים ובראשם רבי עקיבא. מתוך דבריו של אריה כשר בפתיחת הספר