החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה עפרי אילני החיפוש אחר העם העברי: תנ"ך ונאורות בגרמניה מציג נקודת מבט לא צפויה על היחס לעם ישראל התנ"כי בתרבות הגרמנית הנוצרית בעידן הנאורות, ועל המשמעויות שהוענקו במאה השמונה עשרה להיסטוריה העברית הקדומה. דמותו של עם ישראל הקדום שימשה מודל ללאומיות הגרמנית בשלביה המוקדמים, ומשוררים, הוגים ומלומדים גרמנים אימצו את המודל העברי כמופת פואטי, תרבותי ופוליטי. הדימוי של עם ישראל המקראי, כפי שהוא מוכר לנו כיום, התעצב בגרמניה דווקא, במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה. תאולוגים ומלומדים גרמנים חקרו את "הברית הישנה" ודנו באופן היסטורי ואתנוגרפי בעם העברי הקדום. הפרשנות האלגורית, שהייתה מקובלת עד תקופה זו, הוחלפה בהתייחסות לטקסט התנ"כי כאל תעודה היסטורית, המתארת הוויה אקזוטית מרוחקת. החיפוש אחר העם העברי חושף מתח בין שתי מגמות מתנגשות בתוך מסגרת הלאומיות הנוצרית הגרמנית: האחת ששאפה לטיהור התרבות הגרמנית והנוצרית מהשפעת התנ"ך, והאחרת שביקשה לשוב לברית הישנה, ולשאוב לגיטימציה לקיום נוצרי-לאומי מרעיון הבחירה התנ"כי.