כפר גלעדי - שער עלייה: ההעפלה היבשתית מגבול הצפון, 1946-1919 דרורה הייק בליווי פרופסור יוסי בן ארצי ספר זה, פרי מחקר של דרורה הייק, בליווי ההיסטוריון פרופסור יוסי בן ארצי מאוניברסיטת חיפה, עוסק בשאלת חלקו של קיבוץ כפר גלעדי בשרשרת ההעפלה היבשתית מגבול הצפון בשנים 1946-1919. נושא ההעפלה היבשתית לא נחקר דיו, ובמיוחד הוזנח חלקם של גופים לא רשמיים - כגון קיבוצים, פעילים, נהגים ומתנדבים מקומיים. גם עדויות המעפילים עצמם - נגרעו מן ההיסטוריוגרפיה הקיימת ומופיעים כאן לראשונה. בעת שמאמץ המוסדות הלאומיים הופנה לזירה המדינית, התקיימו בשטח פעולות סמויות מן העין, שנעשו בסתר, ביוזמה מקומית, שלא הוצהר עליהן ולא נכתב עליהן והן מובאות כאן לראשונה. בהיותו של הקיבוץ בין הישובים הבודדים בגבול הצפון, הוא שימש תחנת מעבר למאות מעפילים שהגיעו מגבול זה. בין השנים 1939-1919 פעלו חברי כפר גלעדי כ'בודדים במערכה' בנשיאת תפקידים לאומיים שהם לקחו על עצמם, ביניהם הבאת עולים. החל מ-1943 התקיים שיתוף פעולה בין הקיבוץ, הפלמ"ח ואנשי המוסד לעליה ב' בהעלאת המעפילים מארצות המזרח. בעיקר נודעה עמידתם האיתנה של חברי הקיבוץ מול ה'מצור' הבריטי שהוטל עליו בניסיון לתפוס מעפילים שהוחבאו על ידם ב-6 באוקטובר 1946. המחקר חושף את מאבקה של הבולשת הבריטית ה-CID בכפר גלעדי שכונה על ידם 'ישוב של מבריחים' לאורך שנות המנדט, וכל האמצעים והתחבולות בהם נקטו חברי הקיבוץ כדי להערים על הבריטים, להגן על המעפילים שבחסותם ולהעבירם למרכז הארץ. ערכו של גל העפלה זה לא היה במספר העולים שעברו דרכו, הנאמד בכ-8000, אלא בערכים שהוא ביטא, בנועזות של מבצעיו, בסולידריות הבין-יישובית שהתגלתה בעת ה'מצור', ובכך שמיעוט קטן, ביישוב נידח, הצליח להשפיע על מהלכים היסטוריים ועל שינוי מדיניות, וליצור מצב שבו אירועים מקומיים הפכו לאירועים לאומיים מכוננים וזכו לתגובות והזדהות היישוב כולו.