והסנה איננו אֻכּל: סוגיות מימי השואה בראי ההלכה יחזקאל שרגא ליכטנשטיין האם מותר לבחור ישיבה להתנדב להיהרג תחת חברו? האם מותר ליהודי חסיד למסור את נפשו למיתה במקום רבו? האם מותר היה ליהודים שהבינו שמיתתם קרובה לאבד את עצמם לדעת? כיצד יש להתייחס למתאבדים הללו? האם מרד היהודים בוורשה נחשב למעשה התאבדות שקירב את מותם של המורדים והעמיד בסכנה את יהודי הגטו או שיש לראות בו מעשה של קידוש השם, מלחמת מצווה בגרמנים? האם מותר היה לראשי היודנרטים להכין רשימות גירוש על פי דרישת הגרמנים ולמסור חלק מן האנשים – בדרך כלל הזקנים, החולים והילדים – כדי להציל את השאר? השאלות הללו ואחרות מתקופת השואה נידונות בספרו של יחזקאל שרגא ליכטנשטיין והסנה איננו אֻכל מתוך פרספקטיבה של עקרונות הדיון ההלכתי ועל ידי שילוב של דיון הלכתי רחב בעל היבט היסטורי עם הדיון ההלכתי המועט שהתקיים מטבע הדברים בתקופת השואה.