המנהיגים בנתיבים דמוקרטיים: הצעה לשינוי שיטת הממשל בישראל רפאל לב-ארי המערכת הפוליטית ביססה זה כבר את השיח הציבורי בדבר השינוי הנדרש בשיטת הממשל בישראל נוכח המשבר ביכולת למשול והיעדר יציבות שלטונית; ואולם ההצעות לשינוי שיטת הממשל בישראל שהוצגו בהקשר זה, אין בהן כדי להוביל לשינוי מהותי ביכולת למשול. בספר המנהיגים מוצגת תפיסה חדשה, המבססת את הדרישה לשינוי שיטת הממשל בישראל על ארבעה משברי יסוד בדמוקרטיה הישראלית: משבר המנהיגות, משבר ביכולת למשול, משבר האמון בבית המשפט העליון ומשבר הזהות הלאומית. המחבר דוגל בכינון ממשל משולב בישראל. משטר נשיאותי ובו לנשיא המדינה ולממשל שבהנהגתו סמכות בלעדית בניהול הנושאים המדיניים-ביטחוניים וכן בניהול הנושאים הנוגעים לעם היהודי; והסנאט היהודי - שמכהנים בו שישים מנבחרי העם היהודי - מפעיל סמכויות חקיקה ובקרה על ממשל זה. לצד משטר זה מוצעת דמוקרטיה פרלמנטרית, שבה לראש ממשלה ולממשלה שבהנהגתו סמכות בניהול הנושאים החברתיים-כלכליים; וכנסת ישראל - שמכהנים בה מאה ועשרים מנבחרי הציבור - מפעילה סמכויות חקיקה ובקרה על פעילות הממשלה. המחבר מציג שש הצעות חוק מפורטות לצורך כינונה של שיטת הממשל החדשה: הצעת חוק יסוד: נשיא המדינה, הצעת חוק יסוד: הסנאט היהודי, הצעת חוק יסוד: מפלגות הלאום, הצעת חוק יסוד: מבקר הממשל, הצעת חוק הבחירות לנשיאות ולסנאט היהודי והצעת חוק לכינון ממשל משולב-דמוקרטיה פרלמנטרית. המחבר מבקש להראות את היתרונות הרבים הטמונים בשיטת הממשל המשולב, ההולמים את המציאות הפוליטית הייחודית במדינת ישראל. לשם כך מוצג ניתוח כשליה של שיטת הממשל הנהוגה, הנובעים ממוטת האחריות של המנהיג, קרי מאחריות ראש הממשלה על ניהול כל ענייני המדינה. נוסף על כך, מוצג פירוט תמציתי חסר תקדים בהיקפו של כל האתגרים המדיניים-ביטחוניים ואלה החברתיים-כלכליים הניצבים לפתחו של המנהיג, וזאת כדי לעורר לחשיבה נוקבת בשאלה, האם ראוי להפקיד בידי מנהיג אחד אחריות כה רבה, אשר מטבע הדברים תוביל לכשלים ומחדלים תחת הנהגתו?