חדש על המדף

להתאחות
לקטלוג מיכל דסקל
להתאחות
'לקחו לי דברים מהארון. מישהו היה בדירה אחרי שהייתם אצלי אתמול. מצלמה, לא הפסיקו לצלם. אני בטוח בזה. מישהו היה כאן. שמעתי בזזז בזזז, ואז היה פלאש, מישהו היה בארון,' מלמל וצעד עקב בצד אגודל ליד הארון הפרוץ. 'אתה חייב לשבור אותה, הוא אומר לי, ואני מתקרב לארון, מתחיל להוציא את הבגדים כדי למצוא את המצלמה ולשבור אותה, ואז אני שומע אותו אומר: לא את זו, את השנייה, אני מתכוון. אולי זו פצצה, מה זה התקתוקים האלה? מנסים להרוג אותך, עזוב, זה השטח שלי, תטפל אתה בג׳וקים המזוינים ששתלו לך כאן. זה לא הג׳וקים שלי, זה גיס חמישי. אני אלוף בחבלה, את הג׳וקים משאיר לך. פשוט יותר לתקוע בו כדור. למה פצצה? דפוק גם לג׳וקים המסריחים האלה מכה בראש. הם לא משלנו. אתה רואה את הסימן הזה על הכנף, זה משדר קטן, ידעתי שאי אפשר לסמוך על אף אחד. רק אתה חושב שאתה דוקטור דוליטל מזוין,' המשיך ושחזר את הזוועה.'