בית סלומון: שלושה דורות של מחדשי היישוב בעריכת: ישראל ברטל, שמעון שמיר באוקטובר 1811 הגיע לנמל עכו אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז) עם רעייתו חעשה (חסיה). בארבעים שנות חייו בארץ ישראל הוא התבלט כאיש ציבור מסור - מחדש הקהילה האשכנזית בירושלים ומשקם בית הכנסת "החורבה". זלמן צורף העמיד אחריו שושלת צאצאים והיה לאבי משפחת סלומון, שבניה פרו ורבו והטביעו את חותמם על חיי היישוב היהודי ומדינת ישראל. המאמרים בקובץ שלפנינו מספרים על חייהם ועל פועלם של שלושה דורות לבית סלומון: זלמן צורף - מפלס הדרך; בנו מרדכי סלומון - חלוץ השיבה אל האדמה; ובפירוט רב יותר - נכדו יואל משה סלומון, שהקים את פתח תקווה, בנה את נחלת שבעה ופעל רבות בהנהגת הקהילה. סיפור בית סלומון שילב ומשלב יחדיו את רוחות התחייה הדתית של שלהי המאה השמונה עשרה, את המתחים והעימותים בין "ישן" ל"חדש" במהלך המאה התשע עשרה, ואת ניצני התנועות הלאומיות המודרניות של סוף אותה המאה. ישראל ברטל, פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו עוסקים בתולדות יהודי מזרח אירופה והיישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה. שמעון שמיר, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב. בין נושאי מחקריו: סוריה וארץ ישראל בתקופה העות'מאנית, היהודים במצרים ובעולם הערבי, והחברה הערבית בארץ ישראל.