חידת הדיסוציאציה נצר דאי, אילה דאי-גבאי, אליעזר ויצטום הדיסוציאציה היא אחת מהתופעות הקליניות המשונות והמסקרנות ביותר. סקרים שונים מראים שעד 10% מתוך האוכלוסייה הכללית חווים תסמינים דיסוציאטיביים בזמן כלשהו. למרות זאת, מאז שהתגלתה במאה ה-19 על ידי שארקו וז'אנה רבים הטילו ספק בתקפות של התסמונת מתוך אמונה כי תסמינים אלה נגרמים על ידי היפנוזה או מניפולציה. הוויכוחים מחריפים במיוחד ביחס להופעה של הפרעת זיהוי דיסוציאטיבית שנקראה בעבר 'ריבוי אישיויות'. ספרם החדש של נצר דאי, ד"ר אילה דאי-גבאי ופרופ' אליעזר ויצטום נכתב למטפלים שפוגשים בקליניקה מטופלים, שעברו טראומות קשות ומורכבות והשתמשו בדיסוציאציה כמנגנון הגנה שאיפשר להם לשרוד. הוא מציג שיטת טיפול רב שלבית ואינטגרטיבית שתוכל לסייע למטפלים ולמטופלים לפגוש את הטראומה ולגייס את הכוחות והמשאבים שלהם להחזיר את הדיסוציאציה כמנגנון הגנה שמשרת אותם. בין הפרקים בספר: תיאור התופעה והגדרתה לפי מקורות שונים, הויכוח בין ז'אנה ובין פרויד, המודל של ון דר הרט וגישתו הטיפולית, מיון הפרעות דיסוציאטיביות ואבחונן, הפרעה פוסט-טראומטית ודיסוציאציה, טראומה מתמשכת ודיסוציאציה אצל ילדים ומתבגרים, הפרעת זהות דיסוציאטיבית, היבטים משפטיים של מצבים דיסוציאטיביים והויכוח על אמנזיה דיסוציאטיבית וזיכרון מדומה, וגישות אינטגרטיביות להמשגת דיסוציאציה ולטיפול בה.