מפגשים בין-תרבותיים בחצר בית הספר במושבה... נירית רייכל, טלי תדמור-שמעוני החינוך העברי במושבות בתקופה העות'מאנית מוצג בהיסטוריוגרפיה הישראלית כנדבך חשוב בתהליך של בינוי האומה. מחברות הספר מבקשות לטעון כי אבני הבניין של החינוך הציוני, כגון הטיול, הגינה החקלאית, השירים בגני הילדים ועוד, הם תוצר של השתרגות בין אידאות חינוכיות שמקורן באירופה לבין הניסיונות לעצב תרבות עברית מקומית. תהליכי ההשתרגות נבחנים באמצעות גישתה של ההיסטוריה הטרנס-לאומית (transnationalism). התבוננות באמצעות העדשה של ההיסטוריה המשתרגת, שהיא תת-קטגוריה של אותה גישה, מראה, למשל, כי הנורמה של חינוך ציבורי יישובי, שהייתה רווחת באירופה בשליש האחרון של המאה התשע-עשרה, הועברה לארץ-ישראל העות'מאנית על ידי פקידות הברון רוטשילד וארגון יק"א. גופים אלה, שלא היו שותפים לחזון של חיבת ציון (והתנועה הציונית), מימנו את מסגרות החינוך העבריות שביקשו לחנך ולהטמיע תודעת מקום חדשה. פרופ' נירית רייכל היא מרצה בכירה במכללה האקדמית כנרת ובמחלקה לתארים מתקדמים במכללה האקדמית גורדון ושותפה בפרויקטים בין-לאומיים. בעבר ניהלה את בית ספר 'אופירה' בשארם-א-שייח', שימשה ראש החוג לחינוך בלתי פורמלי במכללת אורנים וראש אקדמי במכללת אוהלו. בין ספריה: סיפורה של מערכת החינוך ה(ארץ)ישראלית ; בית ספר צומח בין ים למדבר ונעקר - בית ספר 'אופירה' (שרם א שייח', 1982-1974). מחקריה, העוסקים בדיוקנאות של אנשי חינוך על ציר הזמן, בהתפתחות מערכת החינוך ה(ארץ)ישראלית ובלמידה לאורך החיים, התפרסמו בכתבי עת בין-לאומיים. ד"ר טלי תדמור-שמעוני היא היסטוריונית של החינוך וחברת סגל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. עורכת כתב העת 'דור לדור' ועומדת בראש מעבדת המחקר אתוסים ציוניים בחינוך במרכז לחקר ישראל שבמכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטת בן-גוריון. ספרה שיעור מולדת: חינוך לאומי וכינון מדינה 1966-1954 ראה אור בשתי הדפסות (2010, 2011). מחקריה פורסמו בכתבי עת בין-לאומיים שונים.