הקן שאינו מתרוקן: שיחות ותובנות על... בקשר שבין סבתות וסבים לבין הורים ונכדים ד "אילו הייתי יודע כמה הנאה מֵסֵבִים נכדים, הייתי מוליד קודם כול נכדים". המשפט הפרדוקסלי והנפלא הזה שאמר סב מאושר, מבטא סיפוק ושמחה שחשים סבות וסבים. אך לצד האושר - כך חושף הפסיכולוג הקליני הבכיר, ד"ר עלי כ"ץ - מביאה עמה התרחבות המשפחה בנכדים, כלות, חתנים ומחותנים גם מורכבות, קשיים ודילמות בנוגע לתפקיד הסבים בעידן שלנו, ולמידת המעורבות והתמיכה "הנכונה" בילדים ובנכדים. מי לא שמע סבות וסבים מתוסכלים שאומרים "עד מתי נפרנס את הילדים"? "קיוויתי לצאת לפנסיה ולהגשים חלומות, אבל הילדים והנכדים זקוקים לי". או, הורים צעירים שאומרים "עד מתי נהיה תלויים בכספי ההורים"? "אחי הוא המועדף ולכן קיבל ירושה גדולה יותר", ומי לא מכיר דרמות משפחתיות על "חמותי המכשפה", "כלתי הפרינססה", "חתני הבטלן", בספר זה מגיש כ"ץ סיפורים מכמירי לב ודוקרים בכנותם מפי סבות וסבים, ומפי ילדיהם שהיו להורים צעירים, מחדר הקליניקה ומחוויית הסבוּת האישית שטלטלה גם אותו... הקן שאינו מתרוקן מזמן סבים, הורים צעירים, כלות, חתנים ומחותנים להתבונן בשפע של סיטואציות ביחסים תלת-דוריים שעלו על מסלול התרסקות מכאיב, ובתובנות מרתקות על הדרך להימנע מהן. ד"ר עלי כ"ץ, פסיכולוג קליני בכיר, הקדיש יובל שנים לעבודה טיפולית ולמחקר בתחום היחסים בין הורים לילדים. הוא ניהל מוסדות פסיכיאטריים לילדים ולמתבגרים בישראל ובארצות הברית, ומרצה באקדמיה ובפני הקהל הרחב. בשנים האחרונות התעמק במחקר ובטיפול במשפחה המורחבת - בסבים, בילדיהם ובבני זוגם.