מבע של בעתה: "האלביתי" בחלומות, בהזיות ובשיגיונות ביצירותיהן של שפרה הורן, דורית רביניאן וסביון ליברכט שרון מאייר-קריגר מסתו של פרויד "האלביתי" (Das Unheimlich) משנת 1919 השפיעה רבות על חקר הפסיכואנליזה והספרות, וכן על תחומים נוספים, כמו פילוסופיה, סוציולוגיה, אמנות וקולנוע. "האלביתי" אוצר בתוכו תחושה של פחד גדול או אומה המחזירים את האדם אל אירועים ופרטים מן העבר, מוכרים וזרים לו בו-זמנית. "האלביתי", מונח פסיכואנליטי שניסח זיגמונד פרויד ומשמעותו פחד גדול המחזיר אותנו אל אירועים ופרטים מן העבר, מזוהה עם המחשבה המודרנית והפוסטמודרנית וחלחל גם לתוך סיפורת הנשים הישראלית החדשה, ליצירותיהן של שפרה הורן, דורית רביניאן וסביון ליברכט. ספר זה בוחן חלומות, הזיות ושיגיונות של גיבורות נשים בספריהן, שמהם מגיחה תחושת אימה גדולה. עירוב זה בין הביתי המוכר ללא-ביתי הזר עונה במדויק על הגדרת "האלביתי" הפרוידיאני. הספר חושף הן את הגירויים הרבגוניים של "האלביתי" - ובהם כפילים, בבואות, צללים, בובה מכנית, רוחות רפאים, תחיית המתים, איברים בעלי יכולת קיום עצמאית, קניבליזם והפחד להיקבר חיים - והן את משמעותם של סודות נסתרים. כל אלו קורמים עור וגידים בחלומות ובהזיות של הגיבורות ביצירותיהן של שלוש הסופרות הישראליות החשובות. שרון מאייר-קריגר היא בעלת תואר שלישי מהחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה ומרצה באוניברסיטה הפתוחה.