באור התכלת העזה עמוס עוז רוב המאמרים והרשימות שנקבצו בספר הזה הם "על פי" או "בעקבות" מאמרים, ראיונות, הרצאות ושיחות-רדיו מראשית שנות-השישים ועד קרוב לסוף שנות השבעים. מכאן חזרות בלתי-נמנעות ומכאן גם ההבדלים שבין מאמר למאמר: הבדלים של נימה, ניגון וסגנון. בלי קושי מיוחד אפשר למצוא בקובץ קווי-מחשבה שאינם שלמים או שאינם עקביים. ואולי גם סתירות. די בקריאת שתיים שלוש פסקאות כדי להבחין בכך שהספר לא נכתב בידי הוגה-דיעות בעל משנה שיטתית אלא בידי אדם המתרגש בקלות ונוטה להגיב תגובה נרגשת על עניינים שונים: אחד מאלה הקדחתניים שאם אינם סותרים את דברי עצמם הם חוזרים על דברי עצמם וכשאינם חוזרים ואינם סותרים - הם מסתבכים בהגיונם ונוגעים נגיעה לא-עיונית בדברים הצריכים אולי נגיעה עיונית מובהקת. ובעצם, אולי רוב הדברים הבאים ספר הזה הם תחליפים לסיפורים שלא עלה בידי לכתוב אותם - "סיפורים שלא התגשמו. באור התכלת העזה הופיע לראשונה בשנת 1979 ויוצא כעת במהדורה מיוחדת ומעוצבת, במסגרת הסדרה החדשה של כתבי עמוס עוז. עמוס עוז, חתן פרס ישראל לספרות, הסופר הישראלי המוכר והנקרא ביותר בעולם, זכה בפרסים ספרותיים בינלאומיים רבים, ובהם פרס גתה, פרס היינה ופרס נסיך אסטוריאס. ספריו תורגמו לשלושים ושבע שפות.