קסם בית התה: אדריכלות ביפן ומודרניזם אירופי עתליה קרני המפגש הראשון עם האמנות והציור היפניים זכור לעתליה קרני כחוויה מפעימה: קסם לה השילוב של יופי, עדינות ועוצמה. אופן הביטוי היה שונה מאוד מזה של האמנות והאדריכלות המערבית - מיוון העתיקה עד לפוסט-מודרניזם. מפגש זה היה המניע ללמוד אדריכלות ועיצוב יפניים, לצלול אל תוך עולם המושגים של תרבות יפן והמזרח. כבר במאה ה-16 הגיעו ראשוני האירופים - סוחרים ומיסיונרים פורטוגזים והולנדיים - אל חופי יפן והתקיים מסחר עם אירופה. אולם רק במאה ה-19, כשנפתחו שערי יפן למערב בתקופת ממשל טוקוגאווה, הגיעו למערב עבודות אמנות יפניות רבות שהולידו את המגמה האסתטית של הג'פוניזם. במאה ה-20 משך הקסם של יפן אדריכלים בולטים כמו ברונו טאוט ומאוחר יותר ולטר גרופיוס, מייסד הבאוהאוס, לבקר ביפן. ככל הנראה הם מצאו באדריכלות היפנית דמיון לרעיונות החדשניים שהם טיפחו ביחס לאמנות ולאדריכלות המודרניות. מורים בבאוהאוס, למשל קליי, קנדינסקי ואיטן, הושפעו מהמזרח. גם מונדריאן וואן דוסבורג, מקבוצת דה סטיל, התעניינו באמנות ובתיאוסופיה של המזרח וביטאו זאת באמנותם. הספר דן בתרבות התה היפנית: בטקס התה, בבית התה, בגן ובאדריכלות התה (סוּקִיָה). הטקס כולל ערכים מיוחדים ומושגים אסתטיים כגון וָואבִי וסאבִי. פנינה מיוחדת של אדריכלות התה היא הווילה הקיסרית קָצוּרָה, אשר שוכנת בפאתי קיוטו. המשכו של הספר עוסק בהשפעות יפניות על המערב: הג'פֹּוניזם, האימפרסיוניזם, תנועת ה"אר-נובו", השפעות על השפה האדריכלית המודרנית, כמו גם השפעת יפן על פרנק לויד רייט - מגדולי האדריכלים בתקופה המודרנית. כמו כן נבחנת ההקבלה בין אדריכלות התה היפנית לאדריכלות המודרנית באירופה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, בעבודות של לה קורבוזיה, ולטר גרופיוס, לודוויג מיס ון דר רוהה, תנועת דה סטיל בהולנד ובית הספר של הבאוהאוס בגרמניה. אדריכלות התה בת-זמננו מיוצגת בספר על ידי שלושה אדריכלים יפנים: טאדאוֹ אַנְדוֹ, קִישוֹ קוּרוֹקאוָוה ואראטָה אִיסוֹזאקִי, אשר קושרים בעבודתם בין מזרח למערב. עתליה קרני, בעלת תואר דוקטור באדריכלות, היא אדריכלית, מרצה, מנחה פרויקטים וחוקרת בתחום יחסי הגומלין שבין מזרח למערב באדריכלות ובעיצוב, ובין אדריכלות יפנית לאדריכלות מודרנית במערב. בשנת 2007 אצרה את התערוכה "טאדאו אנדו: אדריכל בין מזרח למערב" - מוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית בחיפה.