כרם היה לשלמה: האל, התורה וישראל בכתבי ר' שלמה הלוי אלקבץ ברכה זק ר׳ שלמה הלוי אלקבץ מוכר בכל בית ישראל כמחברו של הפיוט לכה דודי. אלקבץ היה מראשי המייסדים של קהילת המקובלים שחיו בצפת במאה השש עשרה. ביחד עם חברו ר׳ יוסף קארו קבע אלקבץ את דפוס עולמה הרוחני של הקהילה. אלקבץ, יליד סלוניקי, חיבר ספרים רבים טרם בואו לצפת, חלקם הושלם בצפת, חלקם אבד ואיננו. הרעיונות הגלומים בהם השפיעו השפעה מכרעת על פיתוח התכנים העיוניים שהעסיקו את מקובלי צפת והיו בסיס לעיצוב אורח החיים שלהם. הספר מציג את תפיסותיו של אלקבץ ואת דרך התגבשותן. הוא מברר כיצד פתר אלקבץ בעיות הקשורות להשקפות המקובלים על האלוהות; הוא מצביע על מאמצי אלקבץ להבהיר מה הן האמונות הכלולות בתורת ישראל ומה גדולתן ולשכנע שבהן צריך האדם מישראל לדבוק; הספר מלמד גם על הזדהותו של אלקבץ עם כאבו של עם ישראל השרוי בגלות ועל געגועי הגאולה שלו. פרופ׳ ברכה זק היא פרופ׳ אמריטה במחלקה למחשבת ישראל ע״ש גולדשטיין-גורן של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ספריה הקודמים: ׳בשערי הקבלה של רבי משה קורדובירו׳ (תשנ״ה); ׳שומר הפרדס: המקובל רבי שבתי שעפטל מפראג׳ (תשס״ב); ׳מעיין עין יעקב לר׳ משה קורדובירו׳ (תשס״ט) שההדירה וערכה; ו׳ממעיינות ספר אלימה לר׳ משה קורדובירו ומחקרים בקבלתו׳ (תשע״ד).