הסייבר-סובייקט אילנה רוזן-באר ספרה של אילנה רוזן-באר הוא מסע פילוסופי-ביקורתי ומקיף המתחקה אחר התמורות שחלו במעמדו של הסובייקט במודרניזם, בפוסטמודרניזם ובעידן הדיגיטלי. ביד בוטחת וברוחב אופקים אינטלקטואלי מרשים הכותבת מובילה טיעון רדיקלי ביחס לזהות הסובייקט בן-זמננו בתרבות המערבית. בחיבורו הנודע "פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר" טען פרדריק ג'יימסון שבאובייקט חלו שינויים מפליגים שאליהם הסובייקט עדיין לא השכיל להיערך - הוא נותר נבוך מאחור, מתקשה להסתגל. המהפכה הטכנולוגית, אשר אותה אנו חווים בעשורים האחרונים, כך טוענת באר-רוזן, חוללה שינוי כמו-אבולוציוני גם בסובייקט; כך בשלו התנאים להופעתו של הסייבר-סובייקט, המהלך שתיאר ג'יימסון הושלם. העיון המעמיק בהיסטוריה של הרעיונות - למן ההומניזם ברנסנס עד למשבר המודרניות בשלהי המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 - משרטט מהלך של התעצמות בכוחו ולכידותו של הסובייקט הרציונלי הנאור. פירוקו של הסובייקט המודרני ערער את אושיות זהותו, ובכלל זה את האינדיווידואליות ההומניסטית, הרציונליות הקרטזיאנית, התקוות לשחרור והפוזיטיביזם של הנאורות. תחת אלה הגיעה הכרה מפוכחת במגבלות הכוח ובטיבם האידיאולוגי-הרסני של רעיונות הקִדמה, הטכנולוגיה והטוטליות. במעין מהלך כמו-אירוני של ההיסטוריה, הסייבר-סובייקט, תולדת המצב הפוסטמודרני, עשוי להיתפס כמעין שיקום עוצמתו והיקף השפעתו החובקת כול של הסובייקט, אלא שעתה תכונותיו אלה מופקעות ממנו לטובת נוכחותן במבנה רשתי מופשט. הסובייקט הקריב את זהותו הפרטית לטובת קיום קולקטיבי במרחב הסייברספייס. במהלך של התמרה, הסובייקט קם לתחייה בדמות הסייבר-סובייקט. הסייבר-סובייקט, ישות חדשה זו המופיעה על מפת ההיסטוריה, מפגין יכולות משוכללות בהיפר-תפקוד מרובד, ניחן בעוצמות העולות על כל מה שיכלו לייחל ולשער. הדבר מחייב אותנו, כך גורסת הכותבת, לגבש מערכת המשגה חדשה שתהלום את השלב החדש. רוזן-באר מראה כיצד התרבות הדיגיטלית המבוזרת ותפיסות העצמי והעולם הרווחות מתרקמות לכדי כוליות שיתופית מאוחדת, ישות אוטונומית קולקטיבית.