עידן האימפריות: היסטוריה ומנהל ביהודה לאור טביעות החותם על קנקנים עודד ליפשיץ קנקנים בגדלים שונים ובמגוון צורות היו בשימוש נרחב בכל רחבי העולם הקדום. לסוג זה של כלי חרס היה תפקיד חשוב בהובלת התוצרת החקלאית הנוזלית (כמו יין ושמן) ובאחסונה. לתוצרת זו היה מקום מרכזי בחקלאות, בכלכלה, בסחר ובתזונה של בני אדם במזרח הקדום. קנקני האגירה הסגלגלים, האופייניים ליהודה לאורך זמן, הם חלק ממשפחה גדולה וענפה זו של קנקנים. משלהי המאה הח' ועד שלהי המאה הב' לפנה"ס, הוטבעו טביעות חותם על רבות מידיות הקנקנים האלה. בצד מערכת זו פעלו ביהודה מערכות 'אד-הוק' של טביעות חותם. מאפייניה של מערכת מנהל שבמרכזה קנקנים מוטבעים מוכרים במקומות רבים במזרח הקדום, ובפרקי זמן ארוכים. החידוש הוא בהיקף הגדול, בגיוון, בהמשכיות וברציפות של כ-600 שנה במנהל הקנקנים ביהודה. פרק זמן זה חופף את תקופת היותה של יהודה ממלכה וסאלית ופחווה בשלטון האימפריות הגדולות ששלטו במזרח הקדום. עובדה זו חשובה להבנת ההיסטוריה של ממלכת יהודה בעידן האימפריות האשורית, המצרית, והבבלית, ולאחר מכן לתולדותיה של פחוות יהודה בשלטון בבל, פרס, בית תלמי ובית סלווקוס. בספר זה נפרס מכלול הנתונים על מנהל הקנקנים ביהודה, מוצע הסבר לקיומו לאורך 600 שנות השיעבוד של יהודה לאימפריות הגדולות ומוצג שחזור מפורט של מערכת המנהל ביהודה בשלהי ימי הבית הראשון ובמרבית ימי הבית השני. על רקע זה מציע המחבר בחינה מחודשת של תולדות יהודה בתקופה ארוכה זו, שפרקים מרכזיים בה מוארים באור חדש.