ירמיהו בציון: דת ופוליטיקה בעולמו של יהודה לייב מאגנס דויד ברק-גורודצקי רב, רפורמי, פציפיסט וסוציאליסט, אמריקני שהיגר לארץ ישראל, נשיאה הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים ופעיל פוליטי שניסה בכל מאודו לקדם את הרעיון הדו-לאומי - יהודה לייב מאגנס; איש רבגוני ומרתק שהשפיע על ההיסטוריה הציונית, אך לא רבות נכתב על אודותיו. ירמיהו בציון היא ביוגרפיה אינטלקטואלית המתחקה אחר שורשי השקפת עולמו של מאגנס. תורת המוסר של נביאי ישראל והמסורת הפוליטית האמריקנית הן שעיצבו את תפיסת עולמו, את חזונו הפוליטי ואת מעשיו. ואולם האתוס המוסרי הדתי-פוליטי של מאגנס, איש היהדות האמריקנית הליברלית, והלהט הדתי שהניע את פעולתו, לא התיישבו עם המציאות המדינית והחברתית בארץ ישראל שלפני הקמת המדינה. הסתירות והאכזבות שזימנו למאגנס חייו בארץ ישראל היו בלתי נמנעות. הוא פעל מחוץ למעגלי הכוח של היישוב היהודי; לחזונו בדבר הקמת מדינה דו-לאומית לא נמצאה תמיכה של ממש - לא בצד הערבי ולא בצד היהודי, והוא מת במפח נפש חודשים ספורים לאחר הקמת מדינת ישראל על אדמת נכר. מאגנס האמין בליברליזם רפורמי אמריקני ועם זה היה שמרן קונסרבטיבי; הוא נשא את האתוס הנבואי ובה בעת היה נתון בחיפוש אישי מיוסר; הוא היה רציונליסט פרגמטי, אך סער ברגשותיו הדתיים. אף שהסתייג מתנועת הרפורמה ואימץ עמדות דתיות שמרניות יותר, הוא היה ונותר בגרעין זהותו רב רפורמי - גיבור וגם קרבן של אתוס חברתי-פוליטי אמריקני, דרשן-מהפכן נבואי הנושא את דבר השם ואת תוכחתו אל מול פני העם ומבקש להשיבו אל דרך הישר, דרך שמכפיפה את הפוליטיקה למוסר ולצדק האלוהי. מאגנס - המחפש הדתי הבלתי נלאה ועבד ה׳ בעיני עצמו – השליך ברגעי המבחן את כל יהבו על הקוטב המוסרי-אידיאליסטי, ולא שרד את המהפך הרעיוני המתחייב מהקמתה של מדינת ישראל ב-1948, היא שנת מותו. מעשיו ותפיסתו נשכחו מהזיכרון ההיסטורי הישראלי אך עודם מהדהדים במציאות הפוליטית העכשווית. ד״ר דויד ברק-גורודצקי הוא חוקר במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות. מחקריו עוסקים ביחס בין דת לפוליטיקה בציונות האמריקנית ובתנועה הרפורמית בארצות הברית ובישראל, ובשאלת הדת ביחסי ישראל והתפוצות. ד"ר ברק-גורודצקי מכהן כרב רפורמי באחת מקהילות התנועה בישראל.