ארבע שנים ברואנדה תמר שק הגעתי לרואנדה בדצמבר 2011 ולא ידעתי כמעט כלום. ידעתי על המקום, כפר של יתומים שהקימה הפילנתרופית האמריקאית, אן היימן, לפי מודל הפנימיות של ימין אורד. ידעתי שבשנת 1994, כשלאדר בתי הקטנה מלאה שנה, היה ברואנדה רצח עם שבו בתוך שלושה חודשים נרצחו כמיליון בני טוטסי בידי ההוטו. אבל לא חשבתי על הקשר ההדוק כל כך בין הג'נוסייד של 1994 לחיים שאני עתידה לפגוש ולהכיר במקום הזה. לא חשבתי שהרעיון המקורי שלי, התנדבות כנקודת מוצא לטיולים, יתהפך על פניו - שאשאר בכפר שנתיים תמימות, ושגם אחר כך אמשיך לחלק את זמני בין ישראל לרואנדה. לא עלו אז בדעתי אפילו מקצת השינויים שהייתי עתידה לחוות וללוות. הספר ארבע שנים ברואנדה הוא סיפור מסע אישי, תרבותי, היסטורי וגיאוגרפי אשר שזורים בו, בד בבד, התהליכים החינוכיים שעברו המורים והתלמידים במשך ארבע שנים והטראומות של מי ששרדו את הג'נוסייד ונגזר עליהם לחיות יחד עם רוצחיהם. תמר שק, בעלת דוקטורט מהמחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל אביב, הייתה יועצת ומאמנת פדגוגית ברשת ברנקו וייס וברשת ערי חינוך; עסקה במחקר גיאולוגי של אזור ההר הגבוה של דרום סיני. לצד היותה מדריכת טיולים אתגריים ברחבי העולם, תמר שק עוסקת כיום (ברשת אמי"ת) בפיתוח והטמעה של אסטרטגיות למידה פרטניות ומערכתיות, בהובלתם של תהליכי שינוי חדשניים בבתי ספר ובליווי קבוצות של מנהיגות חינוכית.