מצב האומה ב': כתבים זאב ז'בוטינסקי כרך זה מכיל את הגותו של ז'בוטינסקי בענייני העם היהודי לקראת שקיעתה של המהפכה הרוסית הראשונה ובעיקר בעידן הריאקציה באימפריה הרוסית, עם כשלון הניסיון לדמוקרטיזציה. במחצית השנייה של העשור הראשון של המאה העשרים התמודד ז'בוטינסקי עם הזרמים השונים בקרב היהודים במזרח אירופה, עם הנחות המוצא שלהם בדבר מקורות "שאלת היהודים" ועם הפתרונות שהציעו לה. בכרך זה מובאים כמה ממאמרי הבירור והפולמוס האלה, ובמרכז הכרך המחזה "נכר", שבו העלה סוגיות אלו בדרך אומנותית. במחזה מובאות כל הטענות והתחזיות בעניין מצב האומה שהועלו בשנים שקדמו למהפכה הבולשוויקית, והוויכוח שלא תם מסתיים בתפילה. הכרך נפתח במאמר רחב יריעה, 'המשימות שלנו', המובא כאן לראשונה בעברית, ובו קרא להתאים את דרך פעולתה של הציונות לתמורות שפקדו את האימפריה הרוסית, שבימים ההם חיו בה כשישה מיליונים יהודים. לצד הפעילות המדינית, העלייה וההתיישבות בארץ ישראל, קרא ז'בוטינסקי לצרף ולקשור למבנה מאוחד את האקסודוס, היציאה מן הגולה עם העבודה היצרנית בגולה. בשלב מוקדם זה של פעילותו דבק בהשקפה שהתנאים האובייקטיביים עתידים לדחוק את היהודים מן הגולה, אך במקביל הציונות חייבת לעסוק בבינוי האומה, בפיתוח התודעה הלאומית ובהקמת מוסדות לאומיים. במאמר זה ובמאמרים נוספים בכרך נמצאים גרעיני תפישתו המאוחרת של ז'בוטינסקי, שבמרכזה יציאת מיליוני יהודים מאירופה ('תכנית האווקואציה') והקמת פרלמנט של יהודי מזרח אירופה ('ציון סיים'), כדי לתת להם מעמד של ישות מדינית.