קיבוץ ויהדות בעריכת יובל דרור הפסוק התנ"כי "היֵלכו שנַים יחדָו, בלתי אם נועדו" (עמוס, ג, ג) זכה לפירושים שונים. המבוא לספר זה וכל מאמריו עוסקים בביטוייה השונים של היהדות הקיבוצית עוד מימיו הראשונים של הקיבוץ ובמשך יותר ממאה שנות קיומו. ארבע סוגיות עיקריות בספר: התיקוף (פֶּריודיזציה) של תולדות היהדות בקיבוץ; ההבדלים בין התנועות הקיבוציות ביחסן הדואלי ליהדות; התכנים הטקסטואליים והאינטר-טקסטואליוּת ביהדות הקיבוצית - חגים, טקסים ועוד, וכן המסגרות והכלים החדשניים שיצר הקיבוץ כחלק מהחלוציות התרבותית שלו. (המאמרים מובאים כאן בקיצור שמם). השער הראשון - תולדות "היהדות הקיבוצית" - מציג שבעה היבטים: "יהדות, יהודים וקיבוץ בראשי פרקים" מאת מוקי צור; "שיח הקיבוץ והיהדות: על מה הדיון" מאת משה שנר; אייל ברנדייס על "הפנים היהודיות של האידֵאולוגיה הקיבוצית"; טל אלמליח על "זיקת 'השומר הצעיר' לדת ולמסורת היהודית בשנים 1935–1982". שני מאמרים היסטוריים-סוציולוגיים עוסקים בדוריות ובין-דוריות: "החזרה לארון הספרים היהודי כמקור לגיבוש זהות יהודית-קיבוצית" מאת אלון גן, ו"טקסים וריטואלים בקבוצות הצעירים השיתופיות במרחב החילוני בישראל" מאת נעמה אזולאי, קבוצות שממשיכות את דרך הקיבוץ לשיטתן ברחבי הארץ. השער השני - קיבוץ ויהדות באמנות מציג את הנושא מבעד לשלוש סוגות אמנותיות: אמנות פלסטית ומוזֵאולוגיה: "גולה ויהדות ב'משכן לאמנות עין חרוד' ובתנועת הקיבוץ המאוחד" מאת גליה בר-אור; ספרות: "על חיפושי דרך רוחניים ב'מעגלות' ו'השער נעול' לדוד מלץ" מאת שולה קשת, וטקסי חג: "ייחודו של החג הקיבוצי ותרומתו לתרבות הישראלית כמשתקפים ביצירתו והגותו של מתתיהו שלם" מאת נורית פיינשטיין. השער השלישי - קיבוץ ויהדות במכללות החינוך הקיבוציות מביא את מאמרו של שי פרוכטמן "החינוך היהודי בהגותו החינוכית של מרדכי סגל", ואת מאמרה של שרה שדמי-וורטמן "חברותא: תורה, עבודה גמילות חסדים בקהילה עירונית ובקיבוץ המתחדש". חותמים את הספר דוד מיטלברג ורוברטה בל-קליגלר, במאמרם "'עמיות יהודית' הלכה למעשה: 25 שנות פרויקט אורן במכללה האקדמית לחינוך אורנים". פרופסור יובל דרור, עורך הספר, מופקד על הקתדרה לחינוך יהודי ע"ש ג'ואן וחיים קונסטנטינר בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב. הוא מרכז קבוצת המחקר "קיבוץ ויהדות", המשותפת לקתדרה לחינוך יהודי שבאוניברסיטת תל אביב וליד טבנקין, המרכז המחקרי, התיעודי והרעיוני של התנועה הקיבוצית, שמשתתפיה מפרסמים את הספר הזה. היה חבר חמדיה בשנים 1970–2001, ומאז הוא חבר בשכונה הקהילתית שבקיבוץ כפר רופין.