הגן של אפיקורוס: אתאיזם, יהדות והחתירה לאושר יעקב מלכין האדם, טען הפילוסוף אפיקורוס, בן המאה השלישית לפנה"ס, הוא הריבון לחייו והוא מידת הדברים כולם. מטרת החיים היא מזעור הסבל והחתירה לאושר והנאה, ואלה מושתתים הן על הרוח האנושית והן על המוסר החברתי. אין מדובר בסתם תענוגות. בהעדר אל המנהיג את העולם ואת האנושות עוברת האחריות אל היחיד ואל מחויבותו לכללי הצדק, המאפשרים את חיי החברה האנושית ואת הגשמת תכליתם: להיטיב את החיים ולהרבות בהנאותיהם. היהדות היא התרבות היחידה שעשתה את שמו של אפיקורוס למושג, מעין כופר, למרות שמדובר בעצם באמונה החופשית מדת, א-תאיסטית. הספר עוסק באפיקורוס ותורתו, כמו גם בדיאלוג שבינה לבין היהדות ו"אפיקורסים" יהודים, כחיוי הבלכי שסעדיה גאון הקדיש ספר להפרכתו, בביקורת הרמב"ם, ובהשפעות אפיקורוס על האתיקה ההומניסטית. פרופ' יעקב מלכין, ממייסדי החוג לקולנוע וטלויזיה באוניברסיטת תל אביב, עוסק באתיקה הומניסטית חילונית-יהודית ועורך את כתב העת המקוון "יהדות חופשית". מספריו: במה מאמינים יהודים חילונים? (2000) ; יהדות ללא אל? יהדות כתרבות, תנ"ך כספרות (2004) ; תרבות היהודי החילוני: הגות חדשה בישראל (עורך, 2006). ‏