הילדה מן המרתף טנה שטרן תינוקת קטנה. עוללה. רכה בשנים. נותרה לבדה באירופה שנפגעה במלחמת העולם השנייה. זהו סיפורה היוצא דופן של טנה שטרן לבית קאהן. הכול החל בחיפוש מידע, לכאורה תמים, בתחילת שנות התשעים של המאה ועשרים אחר האם שגידלה את טנה בזמן המלחמה. פיסה אחר פיסה, טלאי ועוד טלאי בנו עם השנים סיפור חלקי אודות האם וקורות המשפחה. דף אחר דף, נשמע קולה של טנה מדברת ומספרת לנו, את סיפורה הבלתי יאמן. מתוך השורות הכהות על פני הדפים הצחים, עולה סיפורה קורע הלב שזור סודות רבים, שכל אחד ואחת מאיתנו יכולים להזדהות עם התינוקת, הילדה הקטנה והנערה המתבגרת. מתוך הפרקים שבחייה, מתקבל סיפור רצוף אירועים שאינם נגמרים. אך טנה נשארת אופטימית לכל הדרך ומקווה רק לטובות, "לזכור ולא לשכוח! אנו מצווים. ואני זוכרת הכול ונושאת תפילה בליבי, שסיפורי יפיח תקווה גם בלבכם... ויותר מכל, אני רוצה להעביר לקוראי מסר. מסר של תקווה. מסר של נחישות והתמדה לכל אלה שעדיין תוהים או תרים באפילה אחר עברם: אל תחששו לשאול שאלות. אל תחששו לספר את האמת - נוראה ככל שתהיה, מוטב שתיאמר ולא תישמר בסודי סודות... אם רק נשכיל לדבר ולספר, לשתף ולשאול - נוכל למלא עוד ועוד דפים שנותרו ריקים עד כה, נוסיף לסיפור הגדול של תקופת האימה הנוראה וננציח את יקירינו." אך הסיפור אינו נגמר. שתי דמויות חשובות בחייה של טנה חסרות בתוך סיפורה הבלתי שלם. אביה מוריץ ברונר, בני משפחתו ואולי אף צאצאיו שטנה עדיין תרה בתקווה למוצאם, ואחיה הבכור יוסף, שאם נותר בחיים עבר את מחצית העשור התשיעי לחייו ואולי אף זכה להקים משפחה.