האמת על הקיבוץ: הקיבוץ - לא מה שחשבת ולא מה שסיפרו לך ראובן שפירא הקיבוץ הוא יצירה חברתית פורצת-דרך ומעוררת השתאות בחברה האנושית. עד המשבר הקשה שפקד אותו בשנות ה-80 הוא סימל חברה שוויונית ודמוקרטית, ומאז נעלמה, כביכול, ייחודיותו. אולם, מחקר אנתרופולוגי רב-שנים חושף את מראית העין שיצרו מחקרי הקיבוץ, בהם שלטה גישה נכנעת לדרישת המנהיגים שלא לחקור את ארגוני התנועות שבשליטתם, אשר היו בלתי-שוויוניים בעליל. ד"ר שפירא, כבן קיבוץ וחברו כל ימיו תוך מילוי תפקידים חשובים, שולל גישה זו. מתוך מחויבות והערכה לבוני הקיבוצים יוצרי ייחודיותם, הוא חושף העלמה שיטתית של ארגוני התנועות שגרמה למשגה הרווח, לפיו חוסר נאמנות אידיאולוגית ואובדן סיוע המדינה גרמו למשבר, בעוד הכשל הראשון היה בארגון הכלכלי והפוליטי עקב בגידת המנהיגים בחזון הדמוקרטי. הם עיקרו את הדמוקרטיה ועודדו אוטוקרטיה של נאמניהם בקיבוצים שאותם הם קידמו לעסקנות ותיגמלו בפריבילגיות. המנהיגים הראשיים טבנקין ויערי, הסוו זאת בדימוי רדיקלי שיצרה הערצת ברית-המועצות הסטליניסטית, שבאמצעותה הנציחו עצמם. הניגוד בין שיח דמוקרטי ושוויוני למציאות מעמדית גרר עזיבות המוניות אך נותר עלום, יחד עם אחריות המנהיגים ונאמניהם ליצירתו, גם משום התעלמות המחקר מעוזבי הקיבוצים, שלא כמו שנוהג שפירא. שפירא מנתח בעין ביקורתית את ספרות המחקר על הקיבוצים ולא חוסך ממנה את שבטו. הוא מצרף שפע אין-סופי של עובדות זו לזו ומרכיב מהן פסיפס גדול המוכיח את משגיה ומוביל אל שורשיהן של הבעיות האמיתיות של החברה הקיבוצית, מציג הן את מעיינות היצירתיות שלה והן את כשלי ניוון ארגוניה. תובנות אלו מאפשרות לו להציע פתרונות רדיקליים להגשמת האידיאל הקיבוצי המקורי.