בית חשמונאי: עם ישראל בארץ-ישראל בימי מרד החשמונאים אוריאל רפפורט למדינת החשמונאים ולתולדותיה חשיבות רבה הן בתולדות עם ישראל לדורותיו, הן בזהותה של מדינת ישראל בהווה והן בדת ובתרבות הנוצריות. הייתה זאת תקופת הריבונות היחידה של העם היהודי מלאחר חורבן הבית הראשון ועד לכינונה של מדינת ישראל, פרק זמן של כאלפיים וחמש מאות שנים. בתקופת בית חשמונאי, שנמשכה כמה עשרות שנים בלבד, עוצבו מחדש גבולות ארץ-ישראל היהודית כפי שהם בזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי של עמנו. בתולדות הציונות ומדינת ישראל הטביעה מדינת החשמונאים חותם בעיצובן. המילה 'מקבים' (= מכבים) וחג החנוכה הם עדות לתפקידה של מדינת החשמונאים בעיצובה של ישראל כיום. בנצרות ובתרבות המערב בכלל השתלבה מדינת החשמונאים, ובמיוחד עלילות המקבים, וזכתה בה למקום של כבוד כמופת לדורות של מאמינים. קידוש האמונה, שבא לידי ביטוי במיוחד בספר מקבים ב, הציב את האמונה הדתית של המקבים כמופת למאמינים נוצרים, ששמרו על אמונתם בתקופות של רדיפות. אין זה מקרה שספרי מקבים א ומקבים ב כלולים בספרי הקודש הנוצריים (הביבלייה כהגדרתם). תולדות בית חשמונאי הם אירוע נקודתי, שולי במערך הכוחות והמדיניות הבין-לאומית של זמנו, אך למרות זאת יש להם מקום מרכזי והשפעה רבה על העמים הנוצריים ותרבותם ועל תולדות ישראל במשך יותר מאלפיים שנים ועד עצם היום הזה. אוריאל רפפורט, פרופסור אמריטוס בתולדות ישראל בתקופת הבית השני.