קץ השואה אלווין ה' רוזנפלד במחקר פרובוקטיבי זה טוען אלווין ה' רוזנפלד כי שפע הספרים, הסרטים, תוכניות הטלוויזיה, המוזיאונים ואמצעי ההנצחה הציבוריים הקשורים בשואה, גרמו באופן פרדוקסלי לפיחות במשמעות השואה ולהשחתת זיכרונה. הוא מנתח מגוון רחב של אירועים ושל תופעות תרבותיות, דוגמת ביקורו של הנשיא רונלד רייגן בבית הקברות הגרמני בביטבורג, ב-1985, הסילופים בסיפורה של אנה פרנק, והאופן שבו תוארה השואה על ידי אמנים ובמאים דוגמת ג'ודי שיקגו וסטיבן שפילברג. רוזנפלד סוקר את הכוחות התרבותיים שגרמו לפיחות בערכה של השואה כפי שהיא נתפסת על ידי הציבור הרחב. הוא מעמדי כנגדם את ייצוגי השואה המפוכחים של עדים דוגמת ז'אן אמרי, פרימו לוי, אלי ויזל ואימרה קטש. הספר מסתיים באזהרה רבת עצמה מפני התוצאות האפשריות של קץ השואה במודעות הציבורית. אלווין ה' רוזנפלד עומד בראש הקתדרה על שם ארווינג מ' גלייזר ללימודי יהדות, והוא פרופסור לאנגלית באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון. הוא גם מייסדה ומנהלה הקודם של התוכנית ללימודי יהדות על שם בורנס (Borns). ספריו: A Double Dying: Reflections on Holocaust Literature (1980) ;Imagining Hitler ... רוזנפלד היה נשיא מועצת המוזיאון של ארצות הברית להנצחת השואה והוא יושב ראש הוועדה האקדמית של המרכז ללימודים מתקדמים על השואה של המוזיאון. הוא מנהל המוסד לחקר האנטישמיות בימינו באוניברסיטת אינדיאנה.