ילדה של קיבוץ אורנה גולן "לא פעם נשאלתי על ידי חבריי בעיר איך הייתה ילדותי בקיבוץ, ותמיד הם הציגו אחת משתי אפשרויות מנוגדות: או שהיתה זו ילדות מאושרת וחופשית, בטבע הפתוח ותמיד בחבורה, בלי משמעת נוקשה ועם שפע של אוכל, או שהיתה זו ילדות קשה, ללא פרטיות, עם מטפלת ובלי הורים, בלינה משותפת ובעבודה קשה. ועוד היו מוסיפים שבקיבוץ היתה אהבה חופשית. ואני ידעתי שילדותנו ונעורינו בקיבוץ היו הרבה יותר מעניינים, עשירים ומורכבים. ולכן, בין השאר, נכתב הספר הזה. זהו בעיקר סיפורי האישי, אבל הוא מסופר על רקע חיי הקיבוץ בכללו ותוך תיאור היבטים שונים ומסקרנים בו. למשל, מה היה בפועל החינוך המשותף והלינה המשותפת, והאם להורים באמת לא היה כל תפיקד ; ומה היה היחס למיניות, לעירום, לאהבה, לקשר הזוגי והמיני, לנישואין וללידה ; ואיך התנהלו החיים בעולם ללא כסף וללא רכוש פרטי; מה היה היחס לאמנות, להשכלה, לטכנולוגיה או למסורת היהודית, ומה אירע להורינו בחיי הקיבוץ ועוד. על כל אלה אני מנסה להשיב תוך שילוב זכרונותיי מן הימים הרחוקים ההם עם תובנות של היום ובאופן אובייקטיבי ככל האפשר, ואני מקווה שהדבר עלה בידי." ד"ר ארנה גולן פרסמה עד כה ספרים בחקר הספרות העברית, ביניהם: "בין בדיון לממשות" (האוניברסיטה הפתוחה, 1985), "גבר, אשה, תעודת זהות" (חורב, 2004), "בעבותות הביקורת" (הקיבוץ המאוחד, 2006), "גבריות, נשיות ומשא הזהות" (עקד,2010). כן הוציאה לאור סיפורים ושירים מעיזבון אביה משה בן-דרור, "אחרון הוותיקים" (ענבר, 2010).