תדע כל אם עברייה: קווים לדמותו של צה"ל החדש עמוס הראל הנה אתם, הנה הילדים שלכם, הנכדים, השכנים, האחים. הנה הם פושטים את בגדי החול ועולים על מדים. הנה הם נבלעים בשרשרת החיול בדרכם לטירונות. הנה מפקד הפלוגה שלהם, אור כספי, והסגן שלו, בן קרת, ומפקדי המחלקות, נאור ועודד ואילק, הנה הסמלים ומפקדי הכיתות, הנה הטירונים: איתמר ואייל ואלון ויותם. הנערים החייכנים בפייסבוק של אתמול, האזרחים העסוקים במרוץ החיים של מחר, ועכשיו, לשלוש שנים ארוכות, לוחמי חי"ר. לוחמים בצה"ל החדש, המעודכן. לוחמים עם סלולרי, עם טירונות מחבקת, עם הורים מעורבים. לוחמים שבאים מחברת שפע אבל צריכים להתכונן למלחמה, אולי אפילו להשלים עם הצורך בהקרבה. עמוס הראל, הפרשן הצבאי חד העין, יצא למסע ארוך של חקר בצה"ל החדש הזה. מסע שמתנהל לסירוגין בין גובה העפר שמלחכים חיילי פלוגה ב', מחזור נובמבר 2011, של חטיבת הנח"ל - ובין גובהם של משרדי המפקדים הבכירים במגדלי הקריה בתל אביב. מסע בין סיפוריהם האישיים המדהימים של הלוחמים הצעירים ששלחנו לחברון וללבנון ולעזה - לבין ההתלבטויות והויכוחים בדרגים הבכירים ביותר על דמותו העתידית של הצבא. הנה הן, הדילמות המחלחלות מהחברה הישראלית לצבא ההגנה לישראל ובחזרה: התנדבות מול השתמטות, חיבוק מול קשיחות, דתיים מול חילונים, ותיקים מול חדשים. הנה הצבא שלכם.