שמואל אטינגר: היסטוריון, מורה ואיש ציבור יעקב ברנאי שמואל אטינגר: היסטוריון, מורה ואיש ציבור הוא סיפורו של אחד מחשובי ההיסטוריונים של תולדות ישראל במאה העשרים, מורה שהעמיד תלמידים הרבה והיה בעל השפעה עצומה על מקצוע ההיסטוריה במדינת ישראל. אטינגר, בן למשפחה חסידית-דתית מקייב-לנינגרד, עלה לארץ באמצע שנות השלושים של המאה העשרים, למד בישיבות ובאוניברסיטה העברית בירושלים, נתפס לקומוניזם ולאחר מכן נעשה ציוני אדוק עד סוף ימיו. סיפור חייו הוא פרק מן הסיפור של מדינת ישראל, של האקדמיה הישראלית ובעיקר של ההיסטוריוגרפיה היהודית והישראלית: דור המורים מייסדי האוניברסיטה ושני הדורות של תלמידיהם. לספר שני מעגלים: האישי והדורי. המעגל האישי משרטט ביוגרפיה של אטינגר: חייו האישיים, הפוליטיים, האקדמיים, המקצועיים והציבוריים. המעגל הדורי בוחן את "דור המדינה" בהיסטוריוגרפיה הישראלית. ‏שמואל אטינגר: היסטוריון, מורה ואיש ציבור משתרע על פני ארצות שונות, תקופות רבות ותחומים מגוונים. הוא מתחיל ברוסיה, ועובר דרך תקופת השואה וארץ ישראל המנדטורית אל מדינת ישראל בדור הראשון להקמתה. הוא פותח צוהר אל האוניברסיטה העברית בירושלים, שאטינגר בילה בה עשרות שנים מחייו - מוריה, תלמידיה, הפוליטיקה שרחשה בין כתליה ודרכה האקדמית. על אלה יש להוסיף את פעילותו של שמואל אטינגר מחוץ לכותלי האוניברסיטה: בארץ ישראל המנדטורית, במדינה העושה את צעדיה הראשונים, במערכת החינוך, ובמוסדות אקדמיים וציבוריים בארץ ומחוצה לה. אטינגר נטל חלק בוויכוחים הפוליטיים והתרבותיים במדינת ישראל, הִרבה בעשייה ציבורית בתחום החינוך ובעיצוב דרכי הוראת ההיסטוריה בישראל, ורב היה פועלו למען יהודי ברית-המועצות - מאבקם, עלייתם וקליטתם. הספר פותח צוהר אל לבה של החברה הישראלית בשליש השני של המאה העשרים, והקורא נחשף לסוגיות וללבטים הרוחשים עד ימינו אנו.