מעגלים של הדרה: סיפורן של אימהות החינוך הקיבוצי גבי אסם ורחל הרץ-לזרוביץ מעגלים של הדרה מתמקד בסיפורן של שלוש נשים מרכזיות בתולדות החינוך הקיבוצי: מרים רות (2005-1910), חוה שמיר (2009-1914) ו מלכה האס (1920) תבדל"א. הספרות העוסקת במחקר החינוך הקיבוצי מכתירה את "אבות החינוך הקיבוצי" ועולה השאלה לאן נעלמו ה"אימהות" של החינוך המשותף? מה חלקן ומה תרומתן ומדוע לא זכו להכרה הראויה? האם זוהי תוצאתו של מנגנון הדרה מתוחכם אשר גם להן חלק בו? הספר בוחן את סיפור חייהן האישי ואת מסלולן המקצועי של שלוש הנשים ומתבסס על דברים שהוקלטו מפיהן בשעות רבות של ראיונות. כיצד השפיע בית ההורים על דרכן בחיים? מה היה מקומו של בן הזוג בחייהן ומה היה מקומה של המשפחה בחברה הקיבוצית לאורך שנותיה ותמורותיה? הספר סוקר לעומק את תרומתן רבת השנים למערכות החינוך של הקיבוצים ולפיתוח המחשבה החינוכית – שנכתבה כתיאוריה ועשייה חדשנית בתחומים שבהם התמחו. זהו סיפורן האישי של שלוש "אימהות החינוך הקיבוצי", אך בו בזמן זה גם סיפורן של נשים רבות אחרות שהודרו מן הכתיבה ההיסטוריוגראפית של מדינת ישראל ואשר תרומתן, בתחומים רבים, הודרה ולא זכתה למקומה הראוי לה . ספר זה הוא השישי בסדרה "קיבוץ ומגדר" היוצא בהוצאת יד טבנקין. ד"ר גבי אסם, אימא לשלושה ילדים, חברת קיבוץ אפיקים, מנהלת "מרכז עידן" לחינוך חברתי במועצה האזורית עמק הירדן. חוקרת בתחומי מגדר וקיבוץ. את עבודת הדוקטור שלה קיבלה באוניברסיטת חיפה על מחקרה "העבר המתקרב" (2009) העוסק בסיפורן של נשים ניצולות שואה בקיבוצים. מחקר זה עתיד לראות אור בספר. פרופ' (אמריטה) רחל הרץ –לזרוביץ, פסיכולוגית חברתית-חינוכית מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, חוקרת יחסים בין קבוצות, למידה שיתופית, חינוך לדו קיום, הדרה והעצמה של נשים. פרסמה ספרים ומאמרים רבים בעברית ובאנגלית. ספר שיריה "פרידות וחיבורים" ראה אור לאחרונה (2010).