לפנים: פרקי זיכרונות מארץ ישראל שלפני מלחמת העולם השנייה שולמית לסקוב לפנים הוא ספר זיכרונות אישי המבוסס בעיקר על התרשמויות פרטיות מהדברים שקרו ב"זמן אמת". ההתרחשויות ברקע הן כלליות אבל הסיפורים עצמם שייכים למעגל האישי-פרטי, של ילדה, נערה ואישה צעירה שעלתה לארץ בשנת 1922, כשהלשכה הראשית של הקרן הקיימת, בה עבד אביה, פרץ ליין (ח"ן), עברה מהאג שבהולנד לירושלים. הסיפור מתחיל עם חבלי הקליטה הראשונים של המשפחה בארץ, ההתערות שלה בשכונה החדשה על מגוון תושביה וגלריית השכנים השונים שמסביב, ממשיך אל תקופת הלימודים בבית הספר העממי והגימנסיה, עובר להצטרפות של המספרת להגנה, לימודיה באוניברסיטה העברית, הליכתה עם חברי השומר הצעיר לקיבוץ הארצישראלי ב' של הקיבוץ הארצי והשתתפותה בהקמת קיבוץ אילון שבגליל המערבי. יותר מאוחר היא עוזבת את הקיבוץ ומשתפת את הקוראים בקשר שלה למוסיקה ונגינתה רבת השנים על כינור. אחר כך הגיוס לצה"ל, השירות באגף ההדרכה, יציאה לשליחות מטעם צה"ל, העבודה במשרד החינוך עד ההשתלבות במכון לחקר הציונות שבאוניברסיטת תל אביב. על כל אלה מספרת לנו שולמית לסקוב, אלמנתו של הרמטכ"ל החמישי של צה"ל, רב-אלוף חיים לסקוב ז"ל, בלשון בהירה ובשפע עשיר של תיאורים חיים. היא מציגה בפני הקורא סיפור חיים אותנטי,, שזור בדמויות רבות וססגונית, ותובנות פרטיות על מה שקרה לה ובסביבתה הקרובה. המבט האישי כל כך מוסיף למאורעות הגדולים נופך של חיים, חיוניות ועניין ומציג תמונה מיוחדת, קצת אחרת, לאירועים הכלליים שקרו בארץ ישראל מראשית המנדט הבריטי ועד פרוץ מלחמת העולם השנייה.