אמצעים חריגים למאבק בטרור אלעד גיל, יוגב תובל, ענבר לוי בהנחיית : מרדכי קרמניצר ויובל שני האם מותר למדינה להחזיק אדם במעצר בלי שנטען כי עבר עברה אך ורק משום שהוא נחשב מסוכן לביטחון המדינה? ומה באשר להריסת ביתו של מחבל מתאבד אשר לא הוכח כי משפחתו שיתפה עמו פעולה? והאם רשאית המדינה לגרש אנשים מאזור יהודה ושומרון אל מחוץ לגבולותיה? ספר זה דן בשלושה מן האמצעים המנהליים שהמדינה מפעילה במסגרת מאבקה בטרור. לשימוש באמצעים הללו שלוש שאלות משותפות: שאלת המידתיות בפגיעה בזכויות אדם יסודיות עקב הפעלת אמצעי חריג; שאלת העונש לעומת המניעה; שאלת ההליך ההוגן, ובכללה השימוש בראיות חסויות או בראיות שאינן קבילות בהליך משפטי רגיל. שלושת המחברים בוחנים את ההצדקה לקיומם של האמצעים האלה אגב השוואת הדין הישראלי לדין הבין-לאומי. המלצותיהם מנסות להשיג איזון נכון יותר מזה הקיים היום בין אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל ובין שיקולי הביטחון שלה, אגב הקפדה על כך שלא תיפגע הצלחתו של המאבק הלגיטימי בטרור. אלעד גיל הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומתמחה בעריכת דין. עו"ד יוגב תובל הוא דוקטורנט למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. עו"ד ענבר לוי היא סטודנטית לתואר שני בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' מרדכי קרמינצר הוא סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' יובל שני הוא עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.