התקשורת ותהליך אוסלו ד"ר אבי גור "יותר משהיו העיתונאים 'כלב השמירה' של הדמוקרטיה, היו ל 'כלב השמירה' של תוכנית ההתנתקות...מתקבלת תמונה של תקשורת מוטה, המוותרת על ערכיה הבסיסיים תמורת ' נזיר העדשים' עליו חלמו ומוגש להם על מגש הכסף על ידי שרון", מצטט אבי גור בספרו זה – תמצית עבודת המחקר שלו לתואר הדוקטורט – עיתונאי בכיר מ"ידיעות אחרונות" המכה על חטא עמיתיו. כאשר התנהלות ותפקוד התקשורת הישראלית בעניינו של תהליך אוסלו במשך עשור – ממאי 1994 ועד לאוקטובר 2004 – מהוות את "אירוע המקרה", מציע גור יישום מסגרת אנליטית חדשה שפיתח, הממחישה הטיה באמצעי התקשורת השונים, ואף קובעת במספרים מוחלטים את גודלה. לטענתו, מדובר בהטיה שיטתית ועקבית לטובת השמאל האידיאולוגי/פוליטי, אשר נתגלתה בכל ששת אמצעי התקשורת שנכללו במחקר ("ידיעות אחרונות", "מעריב", ערוץ 1, ערוץ 2, גלי צה"ל ורשת ב'). גור לא "עושה הנחות" לעצמו: הוא מפרט, מפרק לגורמים, לתתי תקופות, לתוכניות ולמנחים ומראיינים, ואף גורס כי ניתן לשלוט על "גובה הלהבות" – "ברצותם יוציאו העיתונאים את ההטיה מהכוח לפועל, ברצותם ישאירו את דעותיהם בבית".