לקרוא את העיר : החוויה האורבנית בסיפורת העברית מאמצע המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20 עודד מנדה-לוי בספר לקרוא את העיר: החוויה האורבנית בסיפורת העברית מאמצע המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20 מתאר עודד מנדה-לוי את הנוכחות העירונית בסיפורת העברית במסגרת אבולוציונית בת שלושה שלבים מרכזיים, הקשורים בתמורות שחלו בחברה היהודית במחצית השנייה של המאה ה-19, בראשית המאה ה-20 ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם. המחבר מעמיד כיוון התפתחותי-אינטגרטיבי של העיר על מכלול נסיבותיה על פני קרוב למאה שנה, תוך קריאה במכלול רחב של יוצרים ויצירות. בכך מתקיים ניסיון להציג את המרחב העירוני כפרספקטיבה אפשרית לעיון בסיפורת העברית ולתיאורה. הספר מבקש לחקור, לבחון ולהשיב על השאלות, מהן הדרכים לייצוג העיר בסיפורת העברית? מהם השינויים העקרוניים שחלו בדרכי עיצוב המרחב העירוני? מהם תפקידי העמדות האידיאולוגיות, נקודות התצפית המוחלפות, ועמדתו של היחיד בדיאלוג הכולל עם הסביבה האורבנית? בין היוצרים שיצירתם נבחנת בספר: גוטלובר, ליליינבלום, מנדלשטם, אברמוביץ (מנדלי מו"ס), סמולנסקין, ברנדשטטר, ברודס, שלום עליכם, ברשדסקי, ברדיצ´בסקי, ברנר, בן-ציון, גרינבלט (גורן), סלוצקי, שטיינברג, שניאור, אש, קצנלבויגן, שטיינמן, אלשיבע, פוגל, בלאנק, ולנרוד והלקין. מן הספר עולה שבמקרים רבים מצטיירת העיר כנקודת מוצא להבנת מכלול ההקשרים בהם פעלה הסיפורת העברית מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ואילך. הדיון בתופעה העירונית חושף את שאלת השנותן ההדרגתית והעקבית של נורמות תיאור חברתיות, פסיכולוגיות, מרחביות וספרותיות, ואת אופני ההתמודדות עם הקשיים בייצוג המרחב העירוני. חשובה ומאלפת בעוצמתה הצגת המקום כמגבש ומעמת נורמות של דת והשכלה, משפחה, מסורת וחילוניות, פריפריה ומרכז, נקודות מוצא חברתיות-כלכליות, אפיונים פסיכולוגיים-נפשיים ומגוון אפשרויות מרחביות. ד"ר עודד מנדה-לוי מלמד באוניברסיטת תל-אביב, בבצלאל ובסמינר הקיבוצים. הוא עוסק בקשרים שבין מרחב, מקום, סביבה ועירוניות לבין הטקסט הספרותי. יחד עם עדי שורק ועידן צבעוני חיבר את הספר חללים, שדות תעופה, קניון שהופיע בהוצאת רסלינג בשנת 2004.