סיפא וספרא נסים קזז בספר אוטוביוגרפי זה פורש המחבר יריעה רחבה של אירועים, ממנה עולה תמונה אמיתית ומרתקת של המצב החברתי והפוליטי בו היו שרויים יהודי בגדאד בשנות השלושים והארבעים של המאה שעברה. הוא מצייר תמונה אמביוולנטית מרתקת על יחסי יהודים-ערבים בבגדאד של אותם הימים דרך חוויותיו ב "סוק אל-קזאזין" (שוק מוכרי חוטי המשי וחוטי הזהב) שמחצית מחנויותיו היו בבעלות יהודית והמחצית השנייה בבעלות מוסלמים – שיעים. צד עלום ומרתק לא פחות הוא חוויותיו בחוג המהמרים המכורים למרוצי הסוסים. 'הפ'רהוד', הפוגרום שנערך ביהודי בגדאד ביוני 1941, תופס מקום מרכזי בזיכרונותיו של המחבר. בהיבט אחד הוא בוחן בגישה אובייקטיבית, כהיסטוריון וכמזרחן, את הגורמים הפוליטיים והחברתיים למשבר חסר התקדים הזה ביחסי יהודים-ערבים בעיראק ועומד על התוצאות החמורות שחולל בקרב העדה, ובהיבט שני הוא מספר לנו על התמודדותה של משפחתו עם הטרגדיה של אובדן אבי המשפחה בפוגרום. מרתקת ולא פחות מעניינת היא התמונה המצטיירת מתיאור קורותיו בארץ-ישראל בה הוא משרטט את השלבים השונים בהם עשה את דרכו כנער, עולה חדש, דרך השירות בצה"ל, עבור בשירות הממשלתי וכלה בלימודים האקדמאיים והחיים האזרחים. "פרשת פתחת רפיח", שהסעירה את היישוב, הייתה הגורם המרכזי לסיום שירותיו ארוך השנים בצה"ל ולמפנה דרמטי במהלך חייו. גם, כאן על-אף היותו צד בעניין, הוא סוקר באובייקטיביות ובפירוט את השתלשלות האירועים תוך ציון היחסים המעורערים ששרו בין האלוף אריק שרון לתת-אלוף יצחק פונדק. בספר פרשיות נוספות שהסעירו בזמנו את המדינה, בהן היה המחבר מעורב או בעל נגיעה, כגון "פרשת הירצחו של ח"כ חמאד אבו-רביעה", "הירצחה של החיילת רעיה גולן" ועוד. פרקי הספר משובצים באנקדוטות מופלאות, השופכות אור על האווירה החברתית והתרבותית שאפפה מצבים שונים המתוארים בספר מאלף וייחודי זה.