שיר אדום שיר כחול : שבע מסות על שירת אורי צבי גרינברג .... אבידב ליפסקר ספר זה מבקש להציב את כתבי אורי צבי גרינברג מחדש על גבי המצע התרבותי שעליו שגשגו, להשיב אותם אל המקום שממנו נחפרו ונעשו למוצגים על-זמניים. הספר בא לשחזר את ההתחלות של שירת אצ``ג טרם נעשתה לקנון מכונס בכרכים קלאסיים, שאחידותם מסווה את שונותם הפנימית ואת הסדקים שנבעים בינם לבין עצמם. המסות הכלולות בו באות לספר את ההבדל שבין כתבי אצ``ג, לצפות מחדש ברגע שהוליד אותם, לשוב לעשותם ראי של `סובייקט-נכתב`, מהסס מחליט, מתחרט ומהרהר על עצמו. פרקי הספר עוקבים בסדר כרונולוגי אחר ספרי השירה של גרינברג ומבקשים להחזיר להם, לאחר שמורקו ולוטשו בכינוסם הקנוני, את הפטינה שלהם, את עתיקותם הביבליופילית ואת נידחותם הנערצת. מחבר הספר הציב לעצמו משימה ארכאולוגית: לשחרר את ההיסטוריוגרפיה של שירת גרינברג מנרטיב המהפכנות שנקלעה לתוכו, ולתאר את הרציפויות האבודות שבתוכן נוצר האקספרסיוניזם העברי של שירתו המוקדמת והגותו המאוחרת. לא כפואטיקה מהפכנית, אלא דווקא כתשוקה תרבותית עמוקה של שיקום קווי ההמשך של צורות דתיות, אסתטיות ופואטיות שאיבדו לפתע את שייכותן לחיים המודרניים והמשורר מבקש לאחותן מחדש בטקסטים שלו. שתי המסות על אלזה לסקר שילר מציגות רעות אישית ושירית של המשוררים. לא מתוך `אחוות בריקדות` של מחוללי מרד ספרותי, אלא כמעוררי הקשבה של שייכות הדדית, המזהה את קולה שלה בקולו של האחר. השייכות הזו היא שעושה את שתי המסות האחרונות להמשך הטבעי של שבע המסות על שירת גרינברג.