בארכיונים של פרויד ג'נט מלקולם מי יירש את הסודות של זיגמונד פרויד? מי יגן על המורשת שלו? ומי ינסה לנפץ אותה? ד"ר ק.ר. אייסלר הוא השומר הנאמן של המורשת, של הארכיונים של פרויד, האיש שלא ייתן לאף אחד להכתים את פרויד "שלו", וגם לא ייתן לאף אחד (כמעט...) לקרוא מכתב או מאמר גנוז מהארכיון. אל היעד המבוצר הזה מתפרץ ג'פרי מוסאייף מאסון, פרופסור צעיר לסנסקריט, עכשיו פסיכואנליטיקאי נלהב, והוא מנסה לנפץ את מיתוס פרויד. ויש גם צלע שלישית למשולש הלא רומנטי הזה: פיטר סוויילז, פעם עוזר אישי של להקת "האבנים המתגלגלות" והיום חוקר עצמאי בלתי-נלאה של פרויד והפסיכואנליזה בראשית דרכה, רוצה גם הוא נתח מהסודות הנכספים. כל אחד מהם חושב שרק הוא יודע את האמת על פרויד, וכל אחד מהם זקוק לעזרתו של האחר. ואיזו מהומה נפלאה הם מקימים! וכמובן, אנה פרויד, הבת, היא שם כל הזמן. "שאלתי את מאסון מה היה חומץ הנפץ הזה. מה הוא מצא בבית של אנה פרויד שהזיק כל-כך לפסיכואנליזה ושהאיר את דמותו של פרויד באור כל-כך לא מחמיא? 'זה די מסובך. ואני לא בטוח איפה להתחיל". ג'נט מלקולם נפגשת עם כל אחד מהם, מנסה להתיר את סבך היריבות, להבין איך ידידות גדולה מקדיחה באופן נורא כל-כך, ובסוף גם מסתבכת בעצמה... ומעל הכל, כמו ענני סערה שחורים, המסתורין של חיי פרויד והתיאוריות המוקדמות שלו על הפיתוי האמיתי או המדומיין מטילים צל כבד על כל המשתתפים. זהו סיפור (אמיתי, כמובן) על פנטזיה ומציאות, על אהבה ושנאה, על תשוקה ובגידה. זוהי קומדיה, אבל בהחלט גם טרגדיה. מה שהתחיל לפני למעלה מרבע מאה כסיפור עיתונאי-בלשי ב-New Yorker, כיום הוא קלסיקה במיטבה. ובאחרית דבר מגלה לנו ג'נט מלקולם את מה שפשוט לא ייאמן.