מבט ביקורתי על ביקורת המדינה מיכל טמיר סוגיות הקשורות ביחסי הגומלין בין מבקר המדינה, בתי המשפט והיועץ המשפטי לממשלה עולות מדי יום ביומו לסדר היום הציבורי ומלוות לעתים בטונים צורמים. המחלוקת בין המוסדות האלה הגיעה לשיאה בפרשת האזנות הסתר במשפטו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון. רמון דרש כי הממשלה תקים ועדת חקירה לחקירת התנהלות המשטרה בתיק, ואולם היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה התנגדו לכך בטענה שמבקר המדינה מוסמך ממילא לבחון את הסוגיה. בתום ישיבה סוערת החליטה הממשלה להפנות את הנושא לבדיקת מבקר המדינה. מהו, אם כן, מעמדה של ביקורת המדינה בישראל ומהו היחס בינה לבין רשויות השלטון האחרות? האם ראוי שמוסד ביקורת המדינה יהיה רשות עצמאית בתוך הכנסת? האם על מבקר המדינה לעסוק אך ורק בבדיקת עניינים מערכתיים ועקרוניים ולהדיר את רגליו מבדיקת מקרים פרטיים? ביקורת המדינה בישראל קיבלה מעמד חוקתי בחוק-יסוד: מבקר המדינה. חוק-היסוד וחוק מבקר המדינה האמור לפרט אותו אינם בהירים דיים בשורה של סוגיות עקרוניות. הספר דן בסוגיות אלו ומתווה קווים מנחים לסמכויות המבקר וליחס שבין סמכויותיהן של רשויות השלטון האחרות אגב הבאת המציאות הציבורית והפוליטית המיוחדת של מדינת ישראל בחשבון. ד"ר מיכל טמיר היא מומחית למשפט ציבורי ולסדר-דין פלילי ומרצה בכירה במכללת שערי משפט. פרופ' מרדכי קרמניצר הוא נשיא לחקר הדמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.