כיבוש האושר ברטראנד ראסל "רוב בני האדם אינם עשירים, רוב האנשים לא נולדו בעלי מזג טוב, לבני אדם רבים יש יצרים סוערים הרואים בחיים שקטים ומווסתים כראוי משעממים עד בלתי נסבלים. בריאות היא ברכה שאף אחד אינו יכול להיות בטוח בשימורה, נישואים אינם תמיד מקור לאושר. עקב כל הסיבות האלה חייב האושר להיות, לגבי רוב הגברים והנשים, יותר הישג מאשר מתנת האלים ובהישג זה מוכרח המאמץ, גם חיצוני וגם פנימי, למלא תפקיד נכבד". "תקופה מבולבלת במקצת. אנשים רבים השליכו את הכללים הישנים בלי שרכשו לעצמם כללים חדשים. דבר זה מביא עליהם צרות שונות, כיוון שבתת-הכרתם הם עדיין מאמינים בדרך כלל בישן. צרות אלה מולידות ייאוש, חרטה וציניות". "כשהנסיבות החיצוניות אינן באמת גרועות, האדם חייב להיות מסוגל להגיע אל האושר, בתנאי שתשוקותיו וענייניו מכוונים כלפי חוץ ולא כלפי פנים. בחינוך ובניסיון להתאים את עצמנו לעולם, אנו חייבים אפוא לשאוף לכך שנימנע מיצרים אנוכיים, תחת זאת נסגל לעצמנו עניינים ורגשות שלא יניחו למחשבתנו להתרכז ללא הרף רק בעצמנו. עבור רוב בני האדם אין זה טבעי להיות מאושרים בכלא והיצרים הכולאים אותנו בתוך עצמנו מהווים אחד מסוגי הכלא הגרועים ביותר. בין היצרים האלה השכיחים ביותר הם: פחד, קנאה, רגשות אשמה, רחמים עצמיים והערצה עצמית. בכל אלה מרוכזות כל תשוקותינו בעצמנו, אין בהם כל עניין אמיתי בעולם החיצון, אלא רק חשש בלבד פן עולם זה יפגע בנו לרעה באיזה אופן שהוא או שלא יעלה בידינו להזין את האגו שלנו". [...] ברטראנד ראסל (1970-1872) נולד באנגליה וחונך בטריניטי קולג´, קיימברידג´. הקריירה הארוכה שלו מיקמה אותו כאחד האנשים המבריקים והמשפיעים ביותר בתחום הפילוסופיה, המתמטיקה והחברה במאה העשרים. לראסל היו השקפות פרוגרסיביות ודעות על החברה שעוררו מחלוקת, במיוחד התנגדותו למוסר המבוסס על רגשות אשם. בספר זה הוא מכוון גישה רציונלית על מנת להשיג חיי אושר. חתן פרס נובל וחתן פרס ירושלים.