מגילות מדבר יהודה: החיבורים העבריים אלישע קימרון בסוף נובמבר 1947, ימים מעטים לפני החלטתה של עצרת האומות המאוחדות בדבר חלוקת הארץ והקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, התגלו בקומראן שליד ים המלח שבע מגילות מסוף ימי הבית השני. בעקבות התגלית המרעישה הזו נמצאו עוד רבבות קטעי כתבי יד קרועים ומפוררים של חיבורים יהודיים מן המאה השלישית לפסה"נ ועד סמוך לחורבן הבית השני. החיבורים נכתבו בשלוש הלשונות שדיברו היהודים בימים ההם: רובם כתובים עברית, חלקם כתובים ארמית, ומעטים כתובים יוונית. לחיבורים האלה נודעת חשיבות רבה לתרבות העולמית בכלל ולתרבות היהודית בפרט. בימים ההם צמחו רעיונות גדולים שהיו לימים נחלת הדתות המונותאיסטיות ובמיוחד רעיונות על האל המשגיח על כל בריותיו ועל הגמול שיגמול לאדם על מעשיו. אין תמה שהמגילות עוררו עניין רב הן בקרב החוקרים והן בקרב ציבור המשכילים בעולם המערבי. ואכן מחקרים רבים מספרו נכתבו עליהן, וטובי החוקרים בתחומים רבים ומגונים עסקו בחקר המגילות ותרמו תרומה נכבדה איש איש בתחומו. החיבורים כבר ראו אור, אך המומחים הכירו בחסרונה של מהדורה כוללת ואמינה המבוססת על הישגי המחקר. מהדורה זו באה למלא את החיסרון. הטקסטים במהדורה מבוססים על שילוב של קטעים מכתבי יד המשלימים אלה את אלה. הקריאה נבדקה בתצלומים משובחים, והוער על קריאות חלופיות שהוצעו בספרות המחקר. מאמץ רב הושקע בהשלמת הטקסט החסר על מנת לסייע לקורא להבין את הטקסט ששרד. על הכנת המהדורה עמל במשך שנים פרופ' אלישע קימרון מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מגדולי חוקרי המגילות. בכרך הראשון המוגש בזה נכללו החיבורים העבריים שהגיעו לידנו במצב טוב, ויש בו כמה וכמה חידושים בהצגת הטקסטים ובקריאתם.