צ'רצ'יל והיהודים מרטין גילברט ספר זה עוקב אחרי יחסים מיוחדים במינם. בשנת 1921, בביקור בירושלים, הגדיר וינסטון צ'רצ'יל את מערכת המוסר היהודית כ"אוצר יקר שאין ערוך לו המצוי בידי האנושות, אוצר השווה בערכו לכל פירות החוכמה והלמדנות האנושית גם יחד". צ'רצ'יל התרשם במיוחד מחיי השיתוף הקהילתיים של היהודים, מהמרץ, מהעזרה העצמית ומההחלטיות המאפיינים אותם. השאיפות הלאומיות היהודיות משכו את לבו והוא חש אמפתיה למאבקם של היהודים להישרדות ולהשגת מדינה משלהם. אמפתיה זו הכתיבה את מדיניותו בדרכים רבות ושונות. מרטין גילברט, הביוגרף הרשמי של צ'רצ'יל, החוקר זה עשרות שנים את חייו של המדינאי הבריטי, בודק הפעם צד חדש, רב-קסם, באישיותו ובפועלו של גדול הבריטונים. הוא עוקב אחר קשריו ההדוקים עם היהודים, שגם אם היו רצופי קשיים, מעולם לא נותקו, ושופך אור חדש על מחשבותיו והחלטותיו של צ'רצ'יל.