כוח האמנות בוריס גרויס האוצר ותיאורטיקן האמנות בוריס גרויס מתבונן בתרבות מצדדים בלתי צפויים ומציג בספרו כוח האמנות את מורכבותם של היבטים מכריעים ועקרוניים באמנות העכשווית. דרכו מאירת עיניים ופרובוקטיבית כאחד. לאמנות, הוא טוען, יש כוח משלה; היא חלק ממשחק הכוחות של הפוליטיקה הגלובלית כיום - כפי שהייתה, למשל, בימי המלחמה הקרה. אמנות אינה רק בחזקת סחורה חסרת אונים המשועבדת לצווי ההכלה וההדרה של שוק האמנות. לשיטתו, האמנות, בתוך ההתניות של המודרניות, מיוצרת ופועלת בשני מסלולים אפשריים - כסחורה או ככלי פוליטי, ותשומת הלב המועטה יחסית בתוך השיח העכשווי הנתונה לאמנות שמניעיה פוליטיים היא תולדה של הטעם הנוכחי הרווח. הטעם הוא אחד המושגים המרכזיים בהגותו (ומכיוון אחר מזה שדן בו פייר בורדייה). גרויס מציג איפיונים של אמנות מודרנית ועכשווית כפועל יוצא של התפקיד האידיאולוגי שהיא ממלאת, ובד בבד מאבחן את מרכיב הטעם באידיאולוגיה. גרויס מזהה באמנות של הזרם המרכזי במערב נורמות מתחזקות והולכות של תעמולה אידיאולוגית הניכרת בתערוכות הענק ובביינאלות הבינלאומיות שבעיקרן נועדות להמונים. האמנות העכשווית מפגינה את כוחה, הוא טוען, כאשר היא מאמצת מחוות איקונוקלסטיות המופנות כלפי עצמה - כלומר, כשהיא מעמידה עצמה כדימוי וכביקורת על הדימוי בו-זמנית. הוא מראה כיצד אסטרטגיית הניכוס מייצרת, בניסוחו, "אובייקט של פרדוקס", שאותו הוא מגדיר כמאפיין היסודי של עבודת אמנות מודרנית. במבטו המקיף, גרויס ממקם את האמנות הנעשית כיום - את המכניזם של המנגנון שבתוכו היא פועלת, את האסטרטגיות האסתטיות שלה, את מוסדותיה ואת מניעיה - בתוך הקשר מעמיק של המהפכות המודרניות, אורבניזם, טכנולוגיות חדשות והמציאות הפוסט-קומוניסטית. כתיבתו המדויקת, האנליטית וה"קרה", ובה בעת גם האירונית והמחודדת, מחברת ניתוח רב תובנות ומבט אישי עם סוגיות פילוסופיות ונוגעת בלב לבו של ייצור התרבות כיום. הטענות הבלתי צפויות הנבנות בדיון מסקנות ומאתגרות צדדים בהגות הפוסטמודרנית. בוריס גרויס נולד במזרח ברלין בשנת 1947. הוא פרופסור לפילוסופיה ולתיאוריה של האמנות באקדמיה לעיצוב בקרלסרואה, גרמניה, וגלובל-פרופסור באוניברסיטת ניו יורק. הוא מחברם של ספרים רבים, ביניהם: איליה קבאקוב: האיש שעף מדירתו אל חלל החיצון, 2006. כוח האמנות ראה אור לראשונה בהוצאת MIT, קיימברידג', מסצ'וסטס, 2008.