משא כומתה: ניווטים בגובה העיניים אלעזר שטרן בכל תפקידי הפיקוד שמילא, כראש אכ"א, כקצין חינוך ראשי, כמפקד בית הספר לקצינים, או אפילו כמ"מ צעיר שרק קיבל לידיו טירוני צנחנים, ידע האלוף (מיל´) אלעזר שטרן שתפקידו של צה"ל לא מסתכם בניצחון על האויב בשדה הקרב. בכל המשימות שלקח על עצמו, בין אם כיוזם קורסי הגיור והיהדות בצה"ל ובין אם כדובר הקו התקיף נגד סירובי הפקודה בעת ההתנתקות מחד ונגד המשתמטים התל אביבים מאידך, הוא היה מודע לכך שגם לאומץ ציבורי יש מחיר. ,br> בספר משא כומתה מגולל האלוף שטרן את מורשת הקרב שלו - הקרב על דמותה ועתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועל דמותו ועתידו של צה"ל כצבא העם. הוא פורש בכנות את הקשיים בהם נתקל כחייל וכקצין חובש כיפה ביחידות מעורבות, אבל גם מסביר מדוע הוא מתנגד להמשך השירות של חיילי ישיבות ההסדר ביחידות נפרדות. הוא מספר למה דרש לנסח מחדש את הקוד האתי של צה"ל, אבל גם חושף את תכניתו המהפכנית לפתרון בעיית הפטור לחרדים. הלו"ז של שטרן כולל פינוי ארגזים מחדר הזיכרון של אחד מהרוגי גוש קטיף ביום ההתנתקות, לצד מטח אבנים מאנשי מחנהו שלו בכותל המערבי. ריקוד במשרד עם רמי קליינשטיין והרב גרוסמן ממגדל העמק, לצד הובלת משלחות קצינים לאושוויץ. המסע שלו מתפתל בין אייל גולן לדוד גרוסמן, בין קצין צעיר מהשייטת לשר הביטחון, בין פרופסור אסא כשר ויוליה הספרית מהקריה. יחד איתו מחפשת ישראל את דרכה.