עומס האינדיבידואליות: השורשים של אידיאל האינדיבידואליות המודרני ליאור רבי עומס האינדיבידואליות הוא אחת החוויות המרכזיות המלוות את החיים של האדם בחברה המודרנית. חוויה זו מתבטאת בקריאה לכל אדם להתחבר לתבונתו הביקורתית ולממש את מלוא פוטנציאל היכולות האינדיבידואליות הקיימות בו. ההנחה של הספר היא שבמסגרת החברות המסורתיות, מרבית בני האדם נטו להבין את עצמם בהתאם למיקומם במסגרת ה"אנחנו" הקולקטיבי. מיעוט קטן מתוכם שאף להפריד עצמו מהתרבות הכללית ולעמוד על פוטנציאל האינדיבידואליות השונה שלו. בחברה המודרנית חל שינוי במערכת היחסים החברתית וממבנה של חברה פטריארכאלית, סטטית, מעמדית, בני האדם החלו להיתפס כפרטים, וכך כל אזרח נתפס בהדרגה כבעל פוטנציאל אינדיבידואליות, כבעל תבונה טהורה או אותנטיות אישית. שינוי זה מתואר בספר כעומס האינדיבידואליות. הספר דן בשני מודלים של אינדיבידואליות בהתאם לכתבים של קאנט וניטשה. תחילה מתואר היחס השונה של אריסטו ודקארט לתופעת העצמי, ולאחר מכן מוצגת תפיסת העצמי החדש אצל קאנט, מרקס וניטשה. שלושה פילוסופים שהעמידו את המוסר במרכז הגותם, התנערו ממטאפיזיקה ושאפו לחזות באדם החדש. בני אדם בעלי הבנה עצמית חדשה המזדהים עם הצורך להפריד עצמם מהחברה הקונקרטית ולמצוא את האמת למען היכולת לחיות חיים אותנטיים או למען היכולת להזדהות עם השליחות האוניברסאלית של הפרולטריון. בהשפעת השינויים החברתיים והכלכליים התעצמה האמונה ביכולת של כל אדם להשתמש בתבונתו הביקורתית ולראות מעבר לנסיבות חייו הקונקרטיות את האמת המוסרית האוניברסאלית. מצד אחד, עומס האינדיבידואליות בא לידי ביטוי בציפייה מכל אדם להשתמש בתבונתו הביקורתית ולנסח צווי מוסר אוניברסאליים. מצד שני, עומס האינדיבידואליות מבטא את הקריאה לאדם להשתמש בתבונתו הביקורתית בכדי שיתאפשר לו להגן על ממד האותנטיות האישית שלו. במאה ה-21, האמונה בקיומו של הפוטנציאל האינדיבידואלי הייחודי מוליכה את בני האדם לנסות ולממש את הפוטנציאל האישי שלהם על ידי חשיפת כישרונות בתחומי האמנות, השירה, הריקוד, הספורט וכו'. ההשלכה הבלתי נמנעת של תופעה זו היא שבמקום שהפערים בין בני האדם ייבחנו על פי ההשכלה התרבותית, המדעית, הפילוסופית והרוחנית, ובעיקר בעקבות מחויבותם להעניק דוגמה אישית לשאר החברה, הרי שהפערים המעמדיים בחברה הקפיטליסטית נבחנים בהתאם להצלחה הכלכלית של האדם. [...] ליאור רבי סיים בימים אלה עבודת דוקטורט באוניברסיטת תל אביב שכותרתה: "משנתו של אורטגה אי גאסט: היסטוריה, פוליטיקה ופילוסופיה [1933-1902]". מחקרו החדש עוסק בניתוח הגותם של גיאורג זימל ותלמידו גיאורגי לוקאץ'. בימים אלה עוסק במחקר על "רעיון האינדיבידואליות בהגותו של זימל כאמצעי להתמודדות מול המרקסיזם", מחקר המבקש להוות המשך לחלק מהתובנות המוצגות בספר זה על עומס האינדיבידואליות.