מכתבים מדרנסי: 130 מכתבים שנשלחו ממחנה המעצר של יהודי צרפת במלחמת העולם השנייה מבוא: דניס פסחנסקי ליקוט הטקסטים: אנטואן סבג יקירתי שלי, אנחנו בדרך ליעד בלתי ידוע. אין לנו מושג. כל השמועות רוחשות, גרמניה, פולין, כמו גם הפירנאים. כבר נראה. תנאי הנסיעה גרועים למדי, אבל המורל נשאר גבוה מאד. החבר א', ששוחרר בדרך נס ברגע האחרון, ייתן לך את כל הפרטים. ה' ל' וגיסו נוסעים איתי. גם ס' ל' ל'. לא נהיה אפוא לבד. זה עלול להימשך זמן רב, אבל אנחנו נחזור. אני חושש רק מדבר אחד – שאראה אתכם מצטרפים אלי. היתר אינו אלא הרפתקה שמן הראוי לעמוד בה בלי להיפגע יתר על המידה. להתראות אהובתי אני מנשק את ארבעתכם נשיקות חמות דרנסי. מחנה איסוף ומעצר של יהודי צרפת שהוקם באוגוסט 1941 בעיר הקטנה דרנסי שבפרברי פריז. כ-70,000 יהודים נשלחו ממנו למחנות עבודה והשמדה, אך רק כ-2,000 שרדו. ז'נדרמים צרפתים חמושים במכונות ירייה שמרו יומם ולילה במחנה, שהמשטר שבו, ארגונו ומבנהו דמו בכול לאלה שבמחנות הריכוז הנאציים. לספר מיוחד וחשוב זה נבחרו 130 מכתבים מבין אלפים שכתבו יהודים ששהו במחנה דרנסי בשנים 1944-1941. המכתבים, שהשתמרו בדרך-לא-דרך אצל המשפחות והופקדו מאוחר יותר במרכז לתיעוד יהודי בן זמננו שבפריז, מייצגים נאמנה את שהתרחש בשנים הללו בצרפת. הם מסדרים בסדר כרונולוגי וחושפים מציאות קשה מנשוא: תנאים מחפירים של רעב, לכלוך ומחלות ותחושות של פחד, חוסר ודאות וחוסר ישע לצד אופטימיות ותקווה לעתיד. דרך המכתבים אנו מתוודעים לסיפורים אישיים מרתקים, שאורכם וסגנונם משתנים בהתאם לזמן ולמקום שבהם נכתבו. המכתבים מרתקים, מרגשים, לעתים מזעזעים בתמימותם, וחושפים את מלוא הזוועה. מלאכת המחשבת של איסופם היא עבודת קודש של שימור והנצחה, שכן מדובר בטקסטים המהווים תשתית של ראיות לאירועי התקופה, לאווירה האנטישמית בצרפת בשנים הללו ולתהליך המידור ושיתוף הפעולה של הצרפתים עם מנגנון ההשמדה הנאצי. ספר חובה! פרופ' אנטואן סבג נולד ב-1953 בפריז. הוא היסטוריון מאוניברסיטת פריז (הסורבון) ומנהל אחראי של ארכיונים לאומיים. כתב וערך ספרים ופרסומים רבים. פרופ' דניס פסחנסקי נולד ב-1954 בפריז. הוא היסטוריון המתמחה בהיסטוריה חברתית של המאה העשרים ומנהל מכון מחקר בפריז.