המפנה התרבותי: מבחר כתבים על הפוסטמודרני 1998-1983 פרדריק ג'יימסון פרדריק ג'יימסון עיצב במידה רבה את הדרך שבה אנו מבינים כיום את תופעת הפוסטמודרניזם. מחקרו החלוצי ועטור הפרסים, "פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר" (1991), נחשב לדיון קלסי בפוסטמודרניות. במסה מופתית זו הוא מציג את הפוסטמודרניות כמנסחת את הלוגיקה החדשה של מנגנוני הייצוג התרבותיים בעולמנו העכשווי – עולם הקפיטליזם הגלובלי וההון הפיננסי – ומשלב היבטים תרבותיים, היסטוריים, פוליטיים, כלכליים ותיאורטיים. עיונו הרב-צדדי והמתחדש של ג'יימסון בהיבטיה המגוונים והמשתנים תדיר של הפוסטמודרניות היה לנקודת התייחסות שאי אפשר בלעדיה לכל מי שמבקש לחקור מגמה זו. עם זאת, כמה מכתביו החשובים ביותר על הפוסטמודרניזם, החל בניסוחיהם הפרדיגמטיים הראשונים וכלה בפיתוחיהם העכשוויים, לא היו זמינים עד כה לקורא העברי. מבחר המסות המוגשות בספר זה ממלא את החסר ושולח אלומת אור ממוקדת אל המפנה התרבותי שהתחולל בעידן הקפיטליזם המאוחר. הוא מביא את התרשמויותיו הראשונות של ג'יימסון ואת תשובותיו למבקריו, את תגובותיו לפרשנויות חלופיות לזו שלו ואת נקודות החיבור בין מחקריו לבין האקלים התרבותי של שנות ה-90 של המאה ה-20. המפנה התרבותי (1998) עוקב אחר מהלכיו של אחד המבקרים והתיאורטיקנים המרקסיסטיים המשפיעים ביותר בדורנו. מבחר כתבים זה דן בניתוח השינויים שחלו בתפיסת הזמן, המרחב והחומר בתחומי הספרות והאמנות, האדריכלות, המוזיקה, הקולנוע ותקשורת ההמונים בעידן הפוסטמודרני. הוא כולל גם טקסטים מאוחרים, אשר בהם מרחיב ג'יימסון את שיטתו להיבטים חדשים באדריכלות הפוסטמודרנית ולקשריהם עם הכלכלה המדינית הניאו-ליברלית. עיקר חשיבותה של הגותו נעוצה בהחזרת התפיסה המרקסיסטית אל הדיון התרבותי העכשווי וניסוחה מחדש, תוך יישום דפוסי חשיבותה, התאמתם לתמורות שהתחוללו בקפיטליזם המאוחר ומתן פירוש להנחות הפוסטמודרניסטיות באמצעות חשיבה-מחדש של המתודולוגיה המרקסיסטית. ספריו "הלא-מודע הפוליטי" (2004) ו"פוסטמודרניזם או ההגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר" (2008) ראו אור בהוצאת רסלינג.