כניסתם של שיקולים כלכליים לאקדמיה והשלכותיהם על תכניות הלימודים ודמות התלמיד הדר סמואל בשני העשורים האחרונים אנו עדים לחדירה הולכת וגוברת של שיח המדגיש יעילות כלכלית והסתמכות על מדדי ביצוע, לתחומי מדיניות שונים. בתחום ההשכלה הגבוהה, בא הדבר לידי ביטוי בעיקר בלחצים להתייעלות המוסדות ובניסוח מודל לחלוקת התקציב למוסדות המבוסס על תפוקות. באוניברסיטה העברית, עיבד נשיא האוניברסיטה את מודל התקציב הממשלתי, כך שיתאים לחלוקת התקציב בין הפקולטות השונות. עבודה זו באה לבחון את השלכותיו של מודל התקצוב החדש, על היקף ומבנה הלימודים באוניברסיטה ועל דמות התלמיד היוצא משעריה. בכדי לבחון שאלה זו נערכה השוואה בין תוכניות הלימודים לתואר ראשון ושני בפקולטה למדעי הרוח ובפקולטה למדעי החברה, המופיעות בשנתוני האוניברסיטה בשנה שלפני החלת מודל הנשיא (תשנ"ח) ועשר שנים לאחריה (תשס"ח). במסגרת זו נבחנו מספר משתנים המשקפים את עומס, עושר ורוחב תוכניות הלימודים. בנוסף להשוואה זו ובמטרה לעמוד גם על שינויים בלתי פורמליים שחלו בתכנית הלימודים, נערכו ראיונות עם 26 חברי סגל שהחזיקו בתפקידי ראשי חוגים וראשי ועדות הוראה. מן הממצאים עולה כי להכנסת מודל התקצוב החדש הייתה השפעה ניכרת על רוב תכניות הלימודים בשתי הפקולטות. נמצאה ירידה בהיקף הלימודים הנדרש לקבלת תואר וצמצום כמות המטלות הנדרשות. כמו כן, צומצמה האפשרות ללמוד מעבר למתחייב מתכנית הלימודים. מודל התקצוב הפחית מאד את נכונותן של הפקולטות לשתף פעולה זו עם זו, כתוצאה מכך צומצמה האפשרות ללמוד קורסים מתחומי דעת שונים מאלו של תכנית הלימודים הרשמית. השלכות הממצאים נדונות בהקשר של המשך פיתוח מדיניות ההשכלה הגבוהה בישראל. הדר סמואל, ילידת ירושלים, היא בוגרת החוגים לפסיכולוגיה וללימודי התיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים. את לימודי המוסמך שלה השלימה במסגרת המחזור השלישי של מסלול המצטיינים של בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. לאחר סיום לימודי המוסמך, השתתפה בכתיבת הספר חזון לירושלים - תכנית לשיקום ירושלים, בירת ישראל בעריכתו של פרופ' גור עופר ובהוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל. מאז שנת 2008 היא עוסקת בתחום מדיניות בריאות במרכז סמוקלר, המהווה יחידה במכון מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.