ההיי-טק הישראלי: ללא מחשבה אל העתיד: תגובתה הלקויה של מדינת ישראל למשבר בענף ההי-טק ארז כהן התעשייה המתקדמת היא אחד מעמודי התווך של המשק בישראל – והיא מהתורמות העיקריות לצמיחת המשק, לתעסוקה ולתוצר העסקי, ומקור עיקרי למטבע חוץ ולהכנסות המדינה ממסים. כידוע נקלעה התעשייה בתחילת שנות האלפיים למשבר עמוק אשר פגע בכלל המשק בישראל. ואולם, מדינת ישראל בחרה אז שלא להגיב על המשבר המעמיק ולא שינתה מהותית את מדיניותה על מנת לסייע לענף השוקע. התשתית התחוקתית אשר היתה קיימת באותן השנים לא עודדה (בלשון המעטה) את המשקיעים הזרים והמקומיים להשקיע את כספם בחברות ההי-טק. תשתית תחיקתית לקויה זו ספגה ביקורת רבה מצד גורמי תעשייה וממשל, ביקורת אשר הובילה בסופו של דבר לשינויי חקיקה מהותיים. אולם מאז ועד היום עברו כחמש שנים, שבמהלכן שב ענף ההי-טק המקומי לעמוד על רגליו – המכירות גדלו, ההשקעות הזרות חזרו, מספר המועסקים עלה, הפריון הענפי גדל והמשק הישראלי עלה על פסים של צמיחה מחודשת. כיום, בשנת 2009, חווה הכלכלה העולמית משבר עמוק המחלחל בעקיבות לכל מדינה ומדינה ולכל ענף וענף בתוכה. לא מן הנמנע שענף ההי-טק הישראלי יחווה בהקדם את סממניו של המשבר. כיום אנו למודי ניסיון, וכבר עכשיו אנו יכולים לצפות מניסיוננו הלא רחוק את הסימפטומים העתידיים של משבר כלכלי עולמי על הכלכלה הישראלית בכלל ועל ענף ההי-טק המקומי בפרט. אנו יודעים שלא ירחק היום והמשקיעים הזרים ידירו את רגליהם, או מוטב לומר את כיסיהם, מארצנו. אנו יכולים לשער בביטחון שחברות ההזנק, הנתונות לחסדי המשקיעים, יחפשו בצר להם את מבוקשם אצל המדען הראשי. כבר היום אנו מבינים את המשמעות של פגיעה בנכס הכלכלי העיקרי של מדינת ישראל. לפיכך, על מקבלי ההחלטות להיערך מיד להחלטות מדיניות אשר יגנו על הענף מפני הפגיעה הצפויה. הפעם אסור למדינת ישראל להישאר מאחור, שכן כבר אמרו חכמינו: "אין חכם כבעל ניסיון"... המחבר, ארז כהן, הוא בעל תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א ובעל תואר שלישי (Ph.D) מאוניברסיטת חיפה מביה"ס למדע המדינה; נושא התמחותו הוא כלכלה פוליטית. ד"ר ארז כהן עוסק שנים רבות בתפקידי ניהול שונים במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ומרצה בתחומי קבלת החלטות ושיטות ניהול מתקדמות.