גאונות ושיגעון אליעזר ויצטום, ולדימיר לרנר • האם אפשר להסיק מסקנות על בריאות נפשו של יוצר על פי יצירתו? • האם התנהגותו החריגה של פושקין ויצירתו הנסערת, הנעה בין התעלות רוחנית למלנכוליה, מעידות על מחלת נפש? • האם שכרותו הקטלנית של מוסורגסקי, השאיפה הכפייתית לשלמות של איבנוב, הפכפכנותו ואטימותו הרגשית של לנין מעידות על פתולוגיה נפשית משמעותית? כבר בתקופות קדומות עסק המין האנושי בשאלת היחסים המורכבים בין גאונות ויצירתיות לבין הפרעות נפשיות. בהשקפה הרומנטית של המאה התשע-עשרה נתפשו סבל וחריגות נפשית כמאפשרים גישה ישירה ואותנטית אל הרוחניות, אל עולמו הפנימי של האדם ואל האמת המסתתרת בתודעה. גם בימינו מעסיקה השאלה את החוקרים בתחומי המוח והפסיכיאטריה. הסופר והמחזאי הגאוני גוגול, המשורר האלמותי פושקין, המוזיקאי החדשני מוסורגסקי, הציירים המדהימים בעוצמתם ורובל ואיבנוב הם אחדים מגיבורי הספר המרתק גאונות ושיגעון העוסק בקשר המורכב בין יצירתיות לפסיכופתולוגיה. אל האמנים מצטרפים המדינאי לנין שיצירתו היא המהפכה הרוסית, וויקטור קנדינסקי - בן דודו של הצייר ואסילי קנדינסקי - פסיכיאטר שחלה בסכיזופרניה, חקר על עצמו את תסמיניה והגדיר אותם. לעתים קשה להבין את מהלך היצירתיות והיצירה של היוצרים הגאונים האלה ללא היכרות עם נסיבות חייהם. גאונות ושיגעון מתבסס על מחקרים עדכניים, ביוגרפיות חדשות, מכתבים וזיכרונות של קרובים. על העדויות אשר לוקטו ונחקרו בידי המחברים במרוצת חמש-עשרה שנה, נוסף תיעוד רפואי מפורט לצד הערכות מודרניות על מחלותיהם מן הספרות הרפואית. חלק ניכר מן החומר הוא חדשני ומתפרסם כאן לראשונה.